ספר ליקוטי מוהר"ן מאת קודש הקודשים רבינו נחמן מברסלב. לעמבערג, [תרל"ו] 1876. חיבור זה של מייסד חסידות ברסלב, היה שייך לשניים מגדולי הענקים שבחסידות בדורות הבאים. הלא הם: הגה"ק רבי שלמה ווקסלר ורבי שמואל הורוביץ. בין דפי הספר נמצאו שני דפי 'קוויטלאך'.
בין דפי הספר מופיעות ארבע הגהות בכתב ידו של רבי שלמה ווקסלר (כתיבה קדומה בדיו חומה), ועשרות הגהות בכתב ידו של רבי שמואל הורוביץ (כתיבה מאוחרת יותר בדיו כחולה). למיטב ידיעתנו ההגהות טרם פורסמו.
הגה"ק רבי שלמה וקסלר [נפטר בשנת תשי"ד], נולד בגרמניה, לאביו הגאון הצדיק רבי פנחס משה אלחנן, שכיהן כרבה של העיר הוכברג. בהיותו נער את מצא את הספר ליקוטי עצות לרבי נחמן מברסלב, ספר שגרם לו למפנה בחייו.
הוא השתוקק לעלות לארץ ישראל, ובשנת תרמ"ח עלה לבדו לארץ והגיע לירושלים והתאכסן בבית הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר, בעל ׳לב העברי׳. כשהבחין רבי עקיבא יוסף בספר ׳ליקוטי עצות׳ שאינו מש מידו של הנער, סיפר לו על מחברו, ועל חסידי ברסלב המעטים הגרים בעיר. רבי עקיבא יוסף גם שידך אותו עם בתו של רבי מנחם מאניש שיינברגר, וה’תנאים’ נערכו בבית המהרי״ל דיסקין. רבי שלמה התיישב בשכונת ׳בתי מחסה’ שם התגורר למעלה מיובל שנים, עד לנפילת העיר העתיקה, בשנת תש״ח, לידי הירדנים.
גאון ומתמיד עצום היה בנגלה ובנסתר, ולילות כימים היה ספון בביתו על התורה והעבודה. גדולי ירושלים הכירו בו כאיש קדוש, אשר ראשו בשמי שמיים, ונהגו כלפיו בכבוד גדול. ידוע היה בירושלים, כי רבי שלמה הינו אחד משני היהודים שהאדמו"ר רבי דוד'ל מלעלוב קם בפניהם ואמר "רבי שלמה הוא איש קדוש וטהור" (ספר ‘בצילו של הרבי’).
הצדיק רבי שמואל הורביץ [נפטר בשנת תשל"ב], היה מגדולי משפיעי ברסלב בדור הקודם, התקרב לרבינו ז"ל קודם חתונתו, וסבל בשל כך מחלוקת עצומה ורדיפות עצומות. בשנת תרצ"ב נסע לאומן במסע רווי תלאות. היה זה כבר לאחר המהפכה הקומוניסטית והנסיעה היתה כרוכה במסירות נפש של ממש (ראה תמונה). בחזרתו מאומן לארץ ישראל נתפס רבי שמואל וישב בבית הסוהר ונידון לגזירת מוות בתלייה וישב שם כל הפסח ולא אכל כלום כפי שסיפר בימי שמואל, רק מצץ קוביות סוכר ושתה מים בלבד. (וכידוע בכלל חומרותיו המחמירות בפסח) בסוף ניצל בחסדי שמיים ושוחרר בהשתדלותו של הרב קוק, כידוע ביום נצח שבנצח ספירת רבינו זי”ע, ואמר שרק רבינו הצילו…
נכדת רבינו זי”ע שרידה לאנ”ש מאומן שלפני המלחמה, הרבנית שרה גלבך תליט”א, סיפרה כי הייתה לה את הזכות הגדולה להכיר את גדולתו של ר’ שמואל כשהגיע בשנות העשרים המוקדמות בשנת התר”פ לערך לאומן לאחר שחצה בגניבה את הגבול מפולין לרוסיה וירו עליו, וניצל בניסי ניסים ממוות בטוח, ר’ שמואל התגורר באומן כשנתיים תמימות, שלשה ראשי השנה. הרבנית גלבך מספרת כי זכתה לראות באומן את העבודת ה’ של ר’ שמואל הורביץ זצ”ל, כיצד הוא היה יושב במשך כל היום בקלויז הישן של חסידי ברסלב באומן ובציון רבינו, באותה תקופה היא הייתה ילדה קטנה והיתה לה את הזכות להביא לו כל יום אוכל שהכינה אמה בעבורו. והתרגשה מכך מאד ואמרה שפניו של ר’ שמואל היו נראות כפני מלאך.
עסק רבות בהדפסת והפצת ספרי רביז"ל ובהעתקת שיחות מרבי אברהם בר"נ ובכלל, מאוצר אנ"ש, ייסד את "בית המדרש לתורה ותפילה דחסידי ברסלב", ובכלל, האיר את אורו של רבינו הק' בבמאמצים בלתי נלאים ובמסירות נפש עצומה ועבד ה' במסירות נפש כל ימיו. קורות חייו הלא הם כתובים בספרו "ימי שמואל". (שלשה חלקים)
מצב כללי בינוני-גרוע. דפים רבים מנותקים ופגומים, חלקם עם פגיעה וחסרון בטקסט. ייתכן וחסרים דפים.