* מכתב תורני בכתב ידו וחתימתו של רבי חיים שווארץ אב"ד הירבן, אחיו של רבי יהוסף שווארץ. נשלח אל רבי שמחה. הירבען, תרל"ב.
[1] דף נייר, כתוב משני צידיו .22.5 ס"מ.
בראש המכתב מודה רבי חיים על קבלת הספר 'חנוך לנערים' של רבי שמחה. תורף המכתב עוסק בדיון מעניין אודות ההבדלים ההלכתיים בין יום המיתה ליום הקבורה.
רבי חיים שוורץ אב"ד הירבן, הוסמך להוראה בשנת תקפ"ז על ידי רבי הלל זונטהיים אב"ד אשפנבורג. תמך רבות באחיו הצעיר רבי יהוסף, מבחינות רבות: החזקת המשפחה, הדפסת הספרים בירושלים, הפצתם בחו"ל, סיוע בהוצאת הספר 'תבואות הארץ' בתרגום לגרמנית (על הספר במהדורתו הגרמנית קיבל המחבר מדליה מקיסר גרמניה), פרסום מודעות עבורו ועוד. חתום על מודעות כנגד קלקולי הרפורמים.
* מכתב ציבורי היסטורי בכתב ידו וחתימתו של הגאון הגאון רבי אברהם ווכסלר אב"ד שוואבאך. נשלח אל רבי אברהם אדלר אב"ד אשפנבורג. שוואבאך, תר"ז. כפי הנראה, מכתב היסטורי זה לא פורסם מעולם.
[1] דף נייר כפול, שני עמודים כתובים. 25.5 ס"מ.
המכתב עוסק בפעולות שתדלנות אצל קיסר גרמניה, בבקשה שייתן ביד הרבנים את הרשות לקבוע את סדרי ותכני הלימוד בבתי הספר היהודיים. רבי אברהם, שהיה מגדולי מנהיגי יהדות גרמניה, מציין כי כבר בשנת תר"א דיבר עם ה"מיניסטער" אשר הבטיח לפעול בענין, אולם "יצא לשטן כנגדי הרעבינר במינכען שהלך עם… ובטל את דברי ע"י מלשינות שלהם…". בהמשך המכתב כותב רבי אברהם בחריפות וכאב כנגד רבי יצחק דוב הלוי במברגר אשר לדעתו אינו פועל בענין כפי גודל חשיבותו.
הגאון רבי אברהם וכסלר אב"ד שוואבאך [תקנ"ו בערך-תר"י], תלמידו המובהק של רבי וואלף המבורג (אוה"ב) מפיורדא. היה מהפעילים ביותר כנגד הרפורמים. משנת תקע"ה כיהן כאב"ד קהילת שוואבאך. כפי שניכר גם מתוכן המכתב שלפנינו, היה רבי אברהם ידידו ותלמידו הקרוב של הגאון רבי מנדל קרגוי, ואף כתב הקדמה לספרו 'גדולי טהרה'.
מצויים חילופי שו"ת ממנו עם גדולי הדור – רבי מנדל קרגוי הנזכר, הכתב סופר, המהר"ם שיק, רבי שלמה קלוגר, רבי מאיר אייזנשטט, רבי יצחק דוב במברגר מוירצבורג ועוד.
נפטר בשנת תר"י, בהיותו כבן נ"ד שנה. הכתב סופר הספידו בדברים חמים: "ועל האי שופרא בודאי קבכינא, ביודעי ומכירי קאמינא, הגאון צדיק נשגב מו"ה אברהם וועכסלר… הי' מדקדק במצות ומעש"ט, וכמה שעשועי דאורייתא היו לי עמו…".
* מכתב בכתב יד וחתימתו של הגאון רבי משה פיילכנפלד אב"ד ראגאזין, תלמידו המובהק של רבינו עקיבא איגר (המזכיר את עצמו בפניו!) נשלח אל ממוען לא מזוהה. [לפני תרל"ב].
[1] דף נייר כפול, [3] עמודים כתובים. 20.5 ס"מ. קרעים חסרים גדולים. החתימה ללא פגיעה.
במכתבו שלפנינו הוא מזכיר את רבו "רשכבה"ג רבינו עקיבא איגר זצוק"ל", והערה שציין הנמען כי נשמט "מכבוד גאון גדלו זצ"ל" דברי הבעל העיטור באותו הענין.
רבי משה פיילכענפעלד אב"ד רוגוז'ין [נפ' תרל"ב], מגדולי תלמידיו של גאון הגאונים רבינו עקיבא איגר. במכתב אחד ששלח רבי עקיבא אליו, הוא כותב כי הוא יוצא לדרך רחוקה למקום חתונת בנו, ומבקשו שיתפלל עליו "שיולכני ה' לשלום ולחזור לביתי לש' ולברכני ביום הנועד הנ"ל". כיהן ברבנות העיר רוגוז'ין משנת ת"ר, עד לפטירתו בשנת תרל"ב.
* מכתב תורני בכתב ידו וחתימתו של רבי זאב פיילכנפלד אב"ד פוזנא ודיסלדורף. נשלח אל רבי זעקל אב"ד זווערזענץ, בנו של רבי שמחה. פאזען, תר"ן.
[1] דף נייר, כתוב שני צידיו. 22 ס"מ.
המכתב עוסק בענין כהן שמרננים עליו שבעל נכרית, האם ראוי לעלות לדוכן.
רבי זאב פיילכענפעלד [תקפ"ז-תרע"ג], למד בברלין בצוותא עם ידידו רבי עזריאל הילדסהיימר, וכן בדנציג אצל רבי ישראל ליפשיץ בעל ה'תפארת ישראל'. בשנת תרט"ו מונה לכהן ברבנות דיסלדורף. בשנת תרל"ב מונה לכהן ברבנות פוזן עד לפטירתו, במשך נ"א שנים. תמך באגודת ישראל, והיה לאחד מחברי 'מועצת גדולי התורה' הראשונה של אגודת ישראל.
* מכתב מעניין על אתרוגים וכשרותם בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי אהרן גוגנהיימר אב"ד קריגסהאבר, מחותנו של הרש"ר הירש. נשלח אל רבי שמחה. תרי"ח.
[1] דף נייר כפול, שני עמודים כתובים. 20.5 ס"מ.
במכתב מביא הכותב עדות אישית על דעת רבו – רבי אברהם בנימין וואלף המבורג, אוה"ב.
רבי אהרן גוגנהיימר אב"ד קריגסהבר [תקנ"ג בערך-תרל"ב]. נולד לאביו רבי יוסף גוגנהיים אב"ד דיטנהיים. מתלמידי מהרז"ך ואוה"ב מפיורדא. שימש ברבנות במספר קהילות בגרמניה. בנו, הרב ד"ר יוסף, נשא לאשה את בתו של רבי שמשון רפאל הירש מפרנקפורט דמיין, הרש"ר הירש.
* המכתב נכרך ביחד עם העתקת הקונטרס "הלכה למעשה רב" אודות הגבינות, מאת רבי שאול אב"ד אמשטרדם ובית דינו. ההעתקה נעשתה בידי כותב אחר.
הקונטרס: [4] דף. 21.5 ס"מ.
* מכתב תורני בכתב ידו וחתימתו של רבי ליב וויזמן אב"ד שוואבאך. נשלח אל רבי משה אריה ליב. שוואבאך, תרמ"ח.
[1] דף נייר, כתוב משני צידיו. 22.5 ס"מ.
רבי עזריאל הילדסהיימר מכנהו באחת מתשובותיו כ-"ידידינו הרב הצדיק אב"ד דשוואבאך נ"י". ברשימת המנויים לספר אהל מועד לרבי אברהם ביק, הוא נזכר כראב"ד.
סה"כ [6] מכתבים, גדלים ומצבים משתנים.
מצב [4] מכתבים טוב, כתמי זמן קלים וקרעים קלים ללא חיסרון בטקסט; מצב [2] מכתבים בינוני, עם קרעים גדולים יותר ופגיעה בטקסט.