בית הראה. פסקי הלכות ופלפולים הלכתיים, מאת רבי שמואל פלורינטין. עם הקדמת המגיה, ובה גם תולדות המחבר. שאלוניקי, תקי"ח [1758]. מהדורה ראשונה ונדירה. עותק מיוחס.
חתימות בעלים בשער ובדפים נוספים: "הק' שמואל העליר", רבה המפורסם של צפת; רבי אברהם שלמה גולדנבוים מצפת; רבי מאיר נחום.
ספר נדיר. למיטב ידיעתנו הספר לא היה מעולם במכירות פומביות.
המחבר רבי שמואל פלורנטין , ממשפחת הרבנים לבית פלורנטין משאלוניקי, היה הרב הכולל בשאלוניקי וראש ישיבה בעיר. חיבר גם את הספר מנחת שמואל על התורה, ושו"ת עולת שמואל שנדפסו בשלוניקי בשנת תקל"ו. החיד"א ומביא להלכה מדבר המחבר. נפטר בשנת תקי"ד.
הגה"ק רבי שמואל העליר [תק"ס–תרמ"ד], רבה ומנהיגה של הקהילה האשכנזית בצפת במשך למעלה מארבעים שנה. סבו, הרב אברהם פרץ, היה אחד ממקורבי החוזה מלובלין ועובדה זו זימנה גם לנכדו מפגשים עם החוזה. האגדה החסידית מספרת כי בליל הסדר הסב הילד שמואל על הרצפה למרגלותיו של החוזה, וכאשר אמר החוזה מלובלין את הפסוק "ובמורא גדול זו גילוי שכינה" הגיע החוזה להתפשטות הגשמיות, כל החסידים הבוגרים עצמו את עיניהם מעצמת היראה, אך הילד שמואל פקח את עיניו וראה את כל גופו של החוזה כאילו הוא שקוף וכל האיברים הפנימיים נראים דרך העור, והפטירו החסידים שמאז נהיה רבי שמואל למומחה ברפואה, כידוע שערביי הגליל היו באים אליו עם ילדיהם החולים שירשום להם מרשמים-'רצפטים' לרקיחת רפואות.
משפחת העליר השתייכה לקהילות החסידים. המשפחה נמנתה על העילית הלמדנית של מזרח אירופה, ובהגיעם לארץ השתלבה המשפחה בחיי הקהילה הצפתית, והייתה לחלק מהנהגתה. רבי שמואל העליר היה ילד בבואו לצפת. בבגרותו, הצטרף רבי שמואל, גם הוא כאבותיו לחוגי ההנהגה ותפס מקום מרכזי ביותר בהנהגת הקהילה היהודית בצפת. תחילה, כמקורב לרבו רבי אברהם דב מאוורוטש, ולאחר פטירתו בשנת 1840, היה רבי שמואל העליר לאב"ד ולדמות המובילה בהנהגת היישוב עד לפטירתו. מעגלי חייו ופעליו שזורים בהווי החסידי, המזרח-אירופאי, ממנו הגיע. נכדו היה האדמו"ר מתולדות אהרן זצ"ל.
הרה"צ רבי אברהם שלמה גולדנבוים, נכדו של רבי אברהם המלאך ושל המגיד ממזריטש, עלה עם אביו לצפת בשנת תרי"ב. היה תלמיד חכם מופלג ואף כיהן כדיין. היה מראשי הקהילה היהודית בעיר, וידיו רב לו בהחזקת הישוב.
[2], פד דף. 20 ס"מ.
מצב טוב-טוב מאוד. מעט כתמי זמן. כריכה חדשה מפוארת.