פסק דין היסטורי, ארוך במיוחד ומנומק היטב, המשתרע על פני שלושה עמודים גדולים. בחתימת יד קדשם של גדולי דייני ירושלים, הגאונים רבי בנימין ב"ר שמואל מסטויפיץ, רבי דוד ווילנער ורבי אברהם אבא יעקב אב"ד פריראשלא, דייני "בד"ץ דקהל אשכנזים תוככי עיה"ק ירושלים", בעניין המחלוקת רבת השנים שבין כולל הונגארן לכולל עסטרייך. ירושלים, תרמ"ו [1886].
המחלוקת בין הכולל המיוצג בדין התורה על ידי הממונה ר' אליעזר שפירא, לבין שד"ר הכולל הכולל ר' בנימין מסלאטווינא נאמנו של הצמח צדיק מוויז'ניץ, נמשכה שנים רבות מאוד ונידונה בערכאות שונות, אולם מפעם לפעם צצו טענות חדשות והופרו ההסכמים הישנים. בפסק דינם שלפנינו מנסים הדיינים לשים קץ אחת ולתמיד למחלוקת ובפסק דינם הנדיר בארכו הם מגוללים את כל היסטוריית המחלוקת ופוסקים אחת ולתמיד את הדין באופן סופי וללא שום אפשרות לטענות ומענות.
המחלוקת העזה הייתה מלווה במשך השנים בכתבי פלסתר משני הצדדים, שנשלחו גם לגולה ואיימו לפגוע בהכנסה השוטפת של הכולל שעליו הייתה פרנסתם העיקרית של אנשי היישוב הישן תושבי ארץ הקודש. את הדיה של המחלוקת אנו מוצאים בספרי התקופה וההיסטוריה, לדוגמה: "נמצא איש אחד בשם אליעזר שפירא [התובע דנן] שהתאווה לכבוד ממונה" (פרקים בתולדות הישוב הישן, תל אביב תשל"א, עמ' 306).
בקובץ נחלת צבי (בני ברק תשע"א, גיליון כ' עמ' קכט), נדפס מכתב פלסתר השופך אור על המחלוקת ומקורה. המכתב נכתב על ידי הצד המפסיד בפסק הדין שלפנינו, ובפסק דינם שלפנינו מתייחסים הדיינים לטענה המופיעה בכתב הפלסתר כי ממונה הכולל מסרב להגיע לדין תורה ומכחישים אותה מכל וכל. להלן קטעים מהמכתב:
"אל אחינו בני ישראל ראשי גולת אריאל… בכל מדינות עסטרייך ממשלת אדונינו הקיר"ה… קול דמי אחיכם צועקים… קול שוד וחמס ברחובות ושווקים הן נצעק חמס על אחינו אנשי אונגארין אשר באה"ק שזה כמה שנים אשר חומסים אותנו ומקפחים חיות אנשי מדינתינו וכמים הנגרים ישתו ימצו דמינו סבבונו כתרונו מנוחה הרדיפונו הן זאת מדוע לכל באי שערינו כי מעולם היתה מדינות עסטרייך… פשרות בתחבולות שונות וגם בזה נסוגו אחור עברו חוק הפרו ברית החליפו עשרת מונים גם זה מקרוב שלחנו לעיר עוז לנו קרית מלך רב עיר הבירה וויען יע"א את הרב השד"ר המופלג החריף ובקי מו"ה בנימין מסלאטווינא נ"י מיושבי עה"ק טבריא ת"ו בהסכם והורמנא של אדמו"ר הקדוש הרב הגאון האמיתי הצדיק הקדוש רשכבה"ג כוי כו' מוהר"ר חיים האלברשטאם שליט"א האבדק"ק צאנז והגליל יע"א בצירוף שאר הגדולים וגאוני המדינה ופעלנו לקבוע קופות קבועות לעזר עניי כוללינו גאליצייען ואונגארן… וגם שם כים נגרש השקט לא יוכלו אנשי כולל אונגארן… והוסיפו סרה לצער את הרב השד"ר הנ"ל בכתבי פלסתר… ואנחנו בראותינו כי אין מעצור לרוחם שלחנו להזמין לדין את ממוני הכולל שלהם בעה"ק ירושלים ת"ו לעמוד לד"ת לפני הב"ד הגדול שבירושלים מאשכנזים הי"ו והמה נתנו כתף סורר… ותהי האמת נעדרת".
רבי בנימין ב"ר שמואל מסטויפיץ [תק"ע-תרנ"ג], אב"ד סטויפץ (סטופצי), נולד בנובהקדוק, והי רב בזעבוי, ראייגראטד וסטויפץ. עלה לירושלים בשנת תרל"ב, וכיהן בה כחבר בית הדין, ותקופה כראב"ד, נתן הסכמות וחתם על כרוזים ומכתבים בעניני שמיטה, אתרוגים ועוד, לצד רבי שמואל סלנט. וכן נתן הסכמות לספרים שנדפסו בירושלים. חיבר את הספר "שארית בנימין" על מסכתות הש"ש, שני חלקים (ליק – ירושלים, תרכ"ג – תרל"ה) עם תשובה ששלח לו רבי יצחק אלחן ספקטור בעניין אשה שבעלה טבע בנהר. וכן 'אבל כבד' על פטירת רבי אייזל חריף (ירושלים, תרל"ה). על מצבתו נחרט: "שרת בכתר ברבנות בחו"ל בק"ק סטויפץ ועוד בכק"ק (-בכמה קהלות קדושות) ולזקנותו היה אבד"ץ פה ירושלם עיה"ק כמה שנים".
רבי אברהם אבא יעקב [סנדרוביץ; נפטר בשנת תרס"ה], היה אב"ד פריראשלא ואחר כך עלה לירושלים והיה חבר בית הדין של האשכנזים, פרסם מאמרים ב'תורה מציון'. מוזכר בשו"ת בני ציון י"א בשנת תר"ל כן הסכים על הספר זכרון תנחום (ירושים תרנ"ב).
רבי בנימין דוד וילנר, מדייני בית הדין. עלה לירושלים בשנת תקצ"ט, והיה והיה חבר בית הדין של האשכנזים. חתום יחד עם רבי שמואל סלנט.
[3] עמ' גדולים. 29 ס"מ.
מצב בינוני. קרעים משוקמים בקיפולים, עם פגיעה בטקסט.