מכתב מחודש אדר תשט"ז [1956], ששלח הפילנטרופ הבריטי ר' סלימאן דוד ששון, בן למשפחת ששון המפורסת שכונתה 'הרוטשילדים של המזרח התיכון' (שאוסף כתבי היד שהקים הוגדר בזמנו כאוסף כתבי היד העבריים הגדול ביותר בעולם המצוי בידיים פרטיות). במכתבו ששלח אל הרב עובדיה יוסף, כותב ששון: "אודות נסיעתו, כתב כב' בשולי הגליון קצת דברים סתומים. אבקשו להגיד לי פשר דבר מפורש באר היטב, איך ובמה אפשר לעזור בעניין הן מצד שר הדתות שיש לי השפעה עליו הן מצד אחר. מעוניין אני מאד שבכל אופן לא יעזוב כב' את ירוש"ת, ובע"ה בל"נ אשתמש בכל האפשרויות שישנם ביכולתי למטרה זו…".
הבהרת הדברים: באותה התקופה, מצבו הכלכלי של הרב עובדיה יוסף היה דחוק. והוצעה לו משרת דיינות בעיר פתח תקוה יחד עם הרב ראובן כץ. בלית ברירה הוא קיבל את ההצעה, והתעתד לעבור דירה מירושלים לפתח תקוה. שומעי לקחו הרבים בירושלים הזדעזעו מכך והפעילו לחצים בכדי שהרב שלא יעזבם. בין היתר התערב בכך גם הפילנתרופ דוד ששון, ובמכתב שלפנינו הוא מפציר ברב עובדיה שלא יעזוב את ירושלים, והוא ידאג לו לסידור כלכלי אחר.
בגב האיגרת כותב מרן הרב עובדיה בכתב ידו: "בבקשה לפעול מיד אצל שר הדתות, וביותר אצל הרב הראשי נסים שהכל בידו, והוא המתנגד היחידי למינויי כדיין בירושלים הזמן דוחק ובראשון למאי צריך לנסוע מירושלים לעבודה" (-היינו לכהן כדיין בפתח תקוה) וחתם: "עובדיה".
לפנינו, אם כן, עדות בכתב ידו של מרן הרב עובדיה – אם כי ברמז – על היחסים המתוחים ששררו, כידוע, בין הרב הראשי הרב יצחק נסים לרב עובדיה יוסף.
אגרת אויר [2] עמ'. 24X20 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק. סימני קיפול. קרעים זעירים ללא פגיעה.