ספר שני לוחות הברית. מאת גדול וקדוש הדורות, המקובל האלוקי רבינו ישעיה הלוי הורוויץ, המכונה בסילודין "השל"ה הקדוש" על שם ספרו שלפנינו. אמשטרדם, בדפוס עמנואל בנבנישתי, ת"ח-ת"ט [1648-1649]. מהדורה ראשונה. עותק חלקי. המהדורה הראשונה של 'תפילת השל"ה' על הצאצאים!!!
המהדורה הראשונה שלפנינו נדפסה בעיצומם של פרעות ת"ח ות"ט שאירעו באירופה המזרחית ובהם נטבחו הורים על ילדיהם במיתות משונות על קידוש ה'. בדף רנח/1 מופיעה תפילה שאומרים על קידוש ה'.
בספר מופיעות תפילות שונות נוספות שחיבר השל"ה הקדוש. תפילה לפרנסה הפותחת במילים "אתה הוא האלקים הזן מקרני ראמים עד ביצי כינים" וכן "תפילת השל"ה" המפורסמת על חינוך הבנים עליה כותב השל"ה לפנינו: "ולבי אומר שעת רצון לתפילה זו בערב ראש חודש סיון" ואכן עד היום הזה נערכים מעמדים המוניים של אמירת התפילה על קברו של השל"ה הקדוש בטבריה. קשה להפריז בגודל הסגולה הטמונה באמירת התפילות המפורסמות והחשובות לפרנסה ולחינוך הצאצאים, מתוך עותק המהדורה הראשונה גופא של ספר השל"ה הקדוש.
”…באתי לבקש ולחנן מלפניך שיהא זרעי וזרע זרעי עד עולם זרע כשר ואל ימצא בי ובזרעי ובזרע זרעי עד עולם שום פסול ושמץ, אך שלום ואמת וטוב וישר בעיני אלהים ובעיני אדם ויהיו בעלי תורה וכו' ותן להם בריאות וכבוד וכח, ותן להם קומה ויופי וחן וחסד, ויהיה אהבה ואחוה ושלום ביניהם, ותזמין להם זווגים הגונים מזרע תלמידי חכמים וכו'…”
הספר שני לוחות הברית, כתב השל"ה הקדוש כצוואה לבני משפחתו. בשער המהדורה הראשונה שלפנינו נכתב: אמרות טהורות, מפנינים יקרות, חבור על שתי תורות, בכתב ובפה מסיני מסורות, ערוכות וסדורות מהגיבור בגבורות, איש אלוקי בוצינא קדישא, מרא דארעא דישראל, החכם השלם בכל מידות וחוכמות, גלויות וסתומות, הגאון אשר שפעת יפעת אור תורתו זרח בכל התפוצות, מקצה אל קצה – כב' הרב מהר"ר ישעיה במהר"ר אברהם הלוי זצ"ל ממשפחת הורוויץ, הספון וטמון במנוחתו בארעא קדישא.
מיד אחרי הדפסתו נכנס ספר השל"ה לפנתיאון "הספרים הגדולים" של היהדות, והוא בלי ספק נמנה על אחד הספרים החשובים, הנפוצים, המקודשים והנערצים בכל החוגים ובכל העדות בעם ישראל. הספר פרץ דרך והוא זה שהנחיל את תורת הקבלה בלבבות יהדות פולין; ויש הרואים בו כמבשר את צמיחתה של תנועת החסידות כמה עשרות שנים לאחר מכן. הרוח החדשה שהפעים בלבבות ישראל, היא בלי ספק אחת הזכויות הרוחניות הכבירות שיש לזקוף לספר, ושלא מן הנמנע שהעניקו לו את שמו הגדול ואת ההערצה הגדולה אליו. בהקשר זה ראוי לציין שאכן ספר התניא מתבסס על ספר השל"ה וכך מפרשים בחב"ד את דברי אדמו"ר הזקן בשער ספר התניא: "מלוקט מפי ספרים" – אלו מהר"ל ושל"ה ("ומפי סופרים" – הלוא הם המגיד ממזריטש ורמ"מ מוויטבסק).
את ספרו סיים השל"ה הקדוש לאחר עלותו ירושלימה לכהן פאר כרבה הראשון של ירושלים. הערה מעניינת מעיר בהקשר זה בנו, רבי שעפטיל. לדבריו, העיכוב שחל בכתיבת הספר כך שהושלמה רק בתום מסעו לארץ ישראל ולאחר שהתוודע לכתבי האר"י, אין לראותו אלא פרי של תכנון אלוקי מכוון, כדי שהספר יכיל את החכמה האלוקית הנשגבה שגילה האר"י הקדוש. ובלשונו: "ומה' הייתה זאת לזכותו שהיה ניתק לראי"ה גנזי אוצרות דברי פי ח"ן, קבלת איש האלוקי החכם השלם הרב הגדול מהר"ר יצחק לוריא זצ"ל…" (מתוך הקדמתו לספרו "ווי העמודים", שנדפס כנספח לספר השל"ה).
רבי יואל סירקיש 'הב"ח' כתב על גודל קדושת המחבר וחיבוריו: "הגאון כמוהר"ר ישעיה הלוי זצ"ל… הניח אחריו ברכה בחבוריו הקדושים, וכאשר ראינו וקרינו בהם הרגשנו השפעת הקדושה מרום המעלות בכל אברינו, וזה האות שחיבוריו הם מחוברים לשם שמים לתקן הדורות הבאים אחריו…". השל"ה הקדוש בעצמו מעיד: "זיכני ה' יתברך ומצאתי קונטריסים נחמדים, עין לא ראתה אלקים זולתך, והיה האור גנוז עד בוא איש האלקים הרב האשכנזי האר"י ז"ל וגילה סוד ה' ליראיו". (שני לוחות הברית, מסכת ראש השנה, אות סח).
סטפנסקי, ספרי יסוד 359.
העותק שלפנינו כולל : [2] רסב דף (עד פרק נר מצוה). 29 ס"מ. מספר הגהות בכתב-יד.
מצב בינוני. תעלות עש, בעיקר בשול הפנימי. קרעים משוקמים בשער, עם פגיעה קלה בטקסט.