שלחן ערוך מטור אבן העזר, עם הגהות הרמ"א ובאר הגולה, ועם באר היטב מאת מוהר"ר יהודא אשכנזי. אמשטרדם, תקמ"ה [1785]. העותק האישי של מרא דארעא דישראל הגאון רבי שמואל סלאנט, בשער חתימת יד קדשו: "שמואל מסלאנט".
כידוע, ספרי השולחן ערוך הינם כלי העבודה המרכזי של רב בישראל, וחלק אבן העזר העוסק בהלכות אישות החמורות ביותר שעליהם נאמר "כל שאינו יודע בטיב גיטין וקידושין, לא יהיה לו עסק עימהן" – חלק זה הוא נחלתם של גדולי הרבנים שהשאלות ההלכתיות הסבוכות מתנקזות לפתחם.
לפנינו פריט היסטורי שקשה להפריז בחשיבותו – השולחן ערוך של ראש הרבנים בארץ ישראל הגאון רבי שמואל סלאנט, שכל רבני ארץ ישראל ורבני הגולה היו כפופים ונשמעים לדעתו. העותק האישי מתוכו הורה לעם ישראל במשך עשרות שנים דבר ה' זו הלכה.
הגאון רבי שמואל סלאנט [תקע"ו-תרס"ט], רבה הנערץ של ירושלים במשך כשבעים שנה, ומנהיג כל קהילות האשכנזים בארץ ישראל. הוא התפרסם כגאון ועילוי כבר מילדותו. בהיותו נער בגיל בר מצוה קיבל מכתב מרבו הגאון רבי אבלי פאסוואלער ראב"ד ווילנא בשאלה מסובכת של סידור גט, באותו המכתב ניכר כי כבר מאז סמך רבו על הוראותיו כהוראת רב מופלג בתורה. בצעירותו למד רבי שמואל בחברותא עם הגאון רבי ישראל מסלנט [אבי תנועת המוסר]. בשנת תר"א הוזמן לארץ ישראל לכהן פאר ברבנות ירושלים ובהנהגת עדת הפרושים, והקים את מוסדות החינוך והחסד בעיר, וכן ייסד בה בית דין וביסס את הקהילה האשכנזית. רבי שמואל סלאנט נודע כפוסק מובהק ובעל זיכרון גאוני וגם נודע בפקחותו הרבה.
מקור: ספריה פרטית.
קפח דף, 19 ס"מ. בשער ודפי הפורזץ רישומים וחתימות רבניות נוספות, אשכנזיות ומזרחיות-מצוירות.
מצב טוב. כתמי זמן. השלמת שולים לשער ולשני הדפים שאחריו, ללא פגיעה בנוסח השער או בחתימות.