ממשה עד משה לא קם כמשה!
דף מחידושי תורתו על מסכת נדרים של רבם של ישראל מרן החת"ם סופר, בכתב יד קדשו של גדול תלמידיו וממשיך דרכו בהנהגת יהדות הונגריה, הגאון רבי משה שיק – המהר"ם שיק, שהעתיקם מתוך עצם כתב יד קדשו של רבו החתם סופר. [פרשבורג, לפני ה'ת"ר 1840].
בראש הדף, בכותרת, רשם המהר"ם שיק: "ליקוטים מחי' אדמ"ו". המהר"ם שיק אינו מזכיר את רבו החת"ס בברכת הנפטרים ומכאן שהדף נכתב בחיי החת"ס והועתק אות באות מתוך עצם כתב היד של החתם סופר (שנדפס רק בשנת תרמ"ח, כחמישים שנה לאחר פטירתו של החתם סופר) ואכן לא למרבה הפלא, הנוסח הנדפס זהה לחלוטין מילה במילה לנוסח המופיע לפנינו בכתב יד קדשו של המהר"ם שיק, שהרי מי כהמהר"ם שיק גדול תלמידי החתם סופר שידע את עוצמת קדושתו של רבו ולכן דקדק בהעתקה אות באות כתורה מסיני!
החידושים אותם העתיק המהר"ם שיק בדף שלפנינו מתוך כתב יד קדשו של רבו, אינם חידושים עוקבים לפי סדר המסכת, אלא חידושים מתחילת המסכת (דף כ"ט), מאמצעה (דף ל"ד) ומסוף המסכת (דף ס"ו). מעניין מאוד מה הייתה הסיבה שהביאה את המהר"ם שיק להעתיק דווקא חידושים אלו? ייתכן שהתשובה לפחות לגבי אחד מהחידושים (דף כ"ט) טמונה בגוף החידוש, אותו מסיים החתם סופר במילים "ולזה עוררני תלמיד אחד" – אם תלמיד זה הוא המהר"ם שיק, מובן בהחלט מדוע הוא בחר להעתיק דווקא את החידוש הזה.
מלבד ערכו ההיסטורי של כתב היד שלפנינו – חידושי רבם של ישראל החתם סופר בכתב ידו של גדול תלמידיו – גם ערכו הסגולי של כתב היד גדול לאין ערוך. כידוע כל כתבי ידיהם של גדולי הדורות שמשו כקמיעות לשמירה ולהצלחה ובפרט כתבי ידו של החתם סופר כמפורסם. לפנינו כתב יד קדשו של גדול תלמידיו וממשיך דרכו של החתם סופר, המצטט מתוך חידושי רבו ובאחד מהחידושים (דף ס"ו) כותב המהר"ם שיק מפי החתם סופר את הברכה המופלאה: "המקום יוציא ממך שני בנים כבבא בן בוטא [גדול הדור]"!
רבי משה שיק – המהר"ם שיק [תקס"ז-תרל"ט], אב"ד ירגין וחוסט וראש הישיבה שם, תלמידו הגדול של ה'חת"ם סופר', אשר היה מכנהו בחיבה “מיינער ארון ספרים". בהיותו בן 20, נישא לגיטל, בת דודו הנגיד פרץ פראנקל, ועבר לגור בבית מגוריו בעיר האליטש. בשנת התקצ"ח, בהיותו בן 29 בלבד התמנה לרב העיר ירגין, הסמוכה לפשרבורג בהמלצת החתם סופר. המהר"ם שיק היה מנהיגה של יהדות הונגריה אחרי ה'חת"ם סופר'. לאחר פטירתו ספדו לו "ממשה (החת"ס) עד משה (המהר"ם שיק) לא קם כמשה". ספריו – שו"ת וחידושים מפארים את כותל המזרח של הספרות התורנית שבכל הזמנים.
[2] עמ'. 21X19 ס"מ. דיו על נייר עבה ומשובח. כתיבה ברורה וקריאה.
מצב טוב. כתמי זמן. שיקום אמנותי לשולי הדף.