"זה הספר 'אהבת ישראל' מכ"ק אאמו"ר הקדוש"
ספר אהבת ישראל – תורות על ספר בראשית, מאת האדמו"ר הקדוש רבי ישראל הגר מוויז'ניץ, המכונה על שם ספרו שלפנינו: ה"אהבת ישראל מוויז'ניץ". נדפס על ידי בני המחבר מתוך עצם כתב יד קדשו. גראסווארדיין, דפוס בנימין זאב רובינשטיין, [תש"ג 1943]. מהדורה ראשונה שנדפסה בעיצומה של השואה.
בדף המגן מופיעה הקדשה נדירה, נאה מאוד וארוכה, בעצם כתב-יד קדשו של בנו ממלא מקומו של המחבר, האדמו"ר בעל ה'אמרי חיים' מויז'ניץ, מהתקופה הקצרה בה שהה בגרוו"ד לאחר השואה:
"ב"ה
זה הספר 'אהבת ישראל' מכ"ק אאמו"ר הקדוש זצללה"ה
הנני נותן במתנה לתלמידי היקר רצוי נפשי, כמר אליעזר
דוד איש שלום נ"י מהערמאנשטאד יע"א, לאות שביעת רצון
מתהלוכותיו, התמדו, חכמתו בתורה ויראתו הקודמת לחכמתו
גרוו"ד, אדר שני תש"ו,
הק' חיים מאיר בהה"צ מוהר"י זצללה"ה מוויזניץ"
זמן קצר לאחר הדפסת הספר פרצו הנאצים להונגריה, והאדמו"ר ביחד עם רבים מחסידיו נשלחו לגטו. מתוך רצונו שלא לעבוד בשבת רח"ל פצע האדמו"ר את עצמו ובעקבות כך נפטר מעבודה. באותה השבת נשלחו אסירי המחנה למחנה ההשמדה אושוויץ הי"ד, והאדמו"ר שלא שהה במחנה מחמת מניעתו מחילול שבת – ניצל ולאחר זמן קצר ברח לרומניה עם אחד מחסידיו. לאחר סיום השואה חזר האדמו"ר לעיירה גרוסווארדיין בה כיהן טרם הכיבוש הנאצי. מעניין מנין היה לאמרי חיים את הספר שלפנינו שנדפס כאמור כמה שנים קודם לכן בעיצומה של השואה, חנויות הספרים בוודאי לא שרדו לאחר השואה, האם ייתכן שספה"ק הזה בעצמו ליווה את האמרי חיים במהלך שנות הזעם?
התקופה בה שהה האמרי חיים בגרווו"ד לאחר השואה מתוארת בספר 'קדוש ישראל': "לאחר השואה הנוראה חזר לגרוסווארדיין, ובראותו שנותרו רק אחד מעיר ושנים ממשפחה, החליט ללקט ולרכז את האודים המוצלים מאש, מכבשני התופת הגאז של הנאצים או מחנות העבודה, שחזרו לבתיהם הריקים ללא משפחות ובלי הורים, כשהם שבורים ורצוצים, תוהים ובוהים מאין בית או כתובת אל מי לפנות. והנה קם להם האדמו"ר זצ"ל כמלאך המושיע, כמגדל אור שהאיר את דרכם והצית בהם גחלתם העמומה. הוא הפיח בהם רוח חדשה ונסך בהם רצון לבנות את ביתם מחדש. הוא פתח ישיבה ושימש כאב מסור ופטרון ליתומים רבים גלמודים, שנותרו בלי קורת גג. לא פעם ניגש לפנות בוקר למטות הבחורים עם קערה וספל מים, שיטלו ידיהם ויקומו לעבודת הבורא" (קדוש ישראל, בני-ברק תשמ"ה, עמ' תקע"ב-תקעג). כל הדברים הנ"ל ניכרים בהחלט בהקדשה המפעימה שלפנינו.
המחבר – האדמו"ר רבי ישראל הגר מויז'ניץ בעל 'אהבת ישראל' [תר"כ- תרצ"ו] , נולד לאדמו"ר מוויז'ניץ, רבי ברוך הגר, בעיירה ויז'ניץ. עם פטירת אביו בשנת ה'תרנ"ג, מונה לאדמו"ר לחסידי ויז'ניץ, והוא בן 32. לחצרו השתייכו אלפי יהודים מבוקובינה, גליציה והונגריה. הוא הקים את ישיבת בית ישראל בוויז'ניץ, שבראשה עמד בנו רבי מנחם מנדל.
הרבי נודע כ"בעל מופת" בקרב יהודים וגויים. התפרסם במיוחד באהבת ישראל לכל אדם בכלל ובאהבתו לכל חסיד כבנו חביבו.
האהבת ישראל נפטר בליל שבת, ב' בסיוון ה'תרצ"ו, ונקבר בגרויסוורדיין. לאחר קום המדינה, בי"ג באדר ה'תש"י, הועלה ארונו מרומניה, במאמצים ששותפו בהם מנהיגי רומניה וישראל. הוא נטמן בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק. על קברו הוקם אוהל שבו נטמנו לימים גם רוב צאצאיו, אדמור"י החסידות שהלכו לעולמם.
בנו כותב ההקדשה – האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר בעל 'אמרי חיים' מויז'ניץ [תרמ"ח-תשל"ב] , בנו וממלא מקומו של אביו ה'אהבת ישראל' מויז'ניץ. בין השנים תר"ע-תרצ"ו, בחיי אביו כיהן כאב"ד ווילחוביץ והגלילות.
בתקופת השואה שהה הרבי בגטו ולאחר זמן ברח לרומניה עם אחד מחסידיו. לאחר סיום השואה, בראותו שהקומוניזם מתבסס ברומניה חזר האדמו"ר לעיירה גרוסווארדיין בה כיהן טרם הכיבוש הנאצי. לאחר כשנה עבר לבלגיה.
בשנת תש"ז עלה לארצנו הקדושה, וקיבל לידיו את ניהול ישיבת ויזניץ שבתל-אביב, אשר ניהל אחיו הגה"צ רבי אליעזר זצ"ל, והקים את קרית וויז'ניץ בבני ברק.
האמרי חיים נודע כאיש קדוש, וכחכם עדיף מנביא. נחשב מגדולי האדמורי"ם בדורו, והיה נערץ על כל שדרות היהדות. היה חבר במועצת גדולי התורה וממנווטי דרכה. בניו האדמו"ר הישעות משה מויז'ניץ והאדמו"ר רבי מרדכי מוויז'ניץ מאנסי.
[2], קו דף. 24.5 ס"מ.
מצב טוב-בינוני. מספר דפים וקונטרסים מנותקים חלקית. הדבקות בדבק סלוטייפ לחיזוק בשוליים הפנימיים של מספר דפים. כתמים. מעט נקבי עש. כריכה מקורית עם הטבעה מוזהבת. השדרה והשוליים מחוזקים בהדבקה. פגמים בשולי הכריכה.