ילקוט שמעוני, מדרשי חז"ל על התורה נביאים וכתובים. מיוחס לרבי שמעון ראש הדרשנים מק"ק פרנקפורט. פרנקפורט דמיין, תמ"ז [1687]. שני חלקים בכרך אחד. השער הראשון מאויר. ספר עב כרס, גדול ומרשים. עותק שושלת רבני משפחת לבוב (לעמבערגער) מפרשבורג, מגדולי מקורבי ותלמידי החתם סופר.
בשער הספר מופיעה חתימת הבעלות של ראש הקהל דפרשבורג ויד ימינו של החתם-סופר רבי אברהם הירש לבוב. ממנו עבר הספר בירושה לבנו הגה"ח רבי שלמה לבוב תלמידו חביבו של החת"ס (אינו חתום אך מופיע שיוך בעלות), וממנו לבנו הגאון רבי יהודה ליב לעמבערגער (לבוב) אב"ד רוז'נוי, החתום בדף המגן הקדמי.
בדף המגן האחורי מופיע רישום בכתב יד מאת רבי יצחק מביסטריץ, המעיד כי שאל את הספר מאת רבי שלמה לבוב. רישום נוסף בדף האחרון, חתום על ידי רבי יעקב הכהן מאפטא – ככל הנראה מדובר ברבי יעקב הכהן וויזנפלד אב"ד זאקליקוב. כמו כן מופיעות בספר חתימות נוספות רבות בלועזית (החתימות בלועזית לא נבדקו).
רבי אברהם הירש לבוב [כונה: "ר' הירש למבערגער"; תקל"ז-תקצ"ד, אוצר הרבנים 1040], פרנס ומנהיג קהילת בפרשבורג המעטירה בזמן החתם-סופר ויד ימינו של החת"ס. נכדו של רבי צבי הירש הדיין מפרשבורג. היה מהמקורבים למלכים פרנץ ופרדיננד ושרי המלוכה, ונעזר בכך כדי לפעול רבות לטובת הקהילה היהודית. החת"ס הספידו וקרא עליו: "נפלה עטרת ראשנו! נער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי מנהיג בעל מדות וצדיק כמוהו"! רבי אברהם הירש לבוב חתם עם החת"ס על תקנות ביה"ס למלאכה שע"י הקהילה (בשנת תקפ"א).
בנו הגה"ק רבי שלמה לבוב [לעמבערגער; נפטר בשנת תרמ"ג], היה תלמיד חביב למרן החתם סופר. מוזכר בספר עטרת יעקב (להגאון רבי יעקב קאפל קרויס זצ"ל אב"ד יקאטש מתלמידי מרן הכתב סופר זצ"ל; דרוש כד אות ג] "העיר אותי ידידי הרבני היקר מו"ה שלמה לבוב נ"י אשר שלמה שמו ושלמה משנתו והיה תלמיד חביב למרן בעל חתם סופר" . וביותר העיד בספר הלכתא רבתא לשבתא [עמ' קז]: "כן היה נוהג הצדיק המפורסם ר' שלמה למברגר ז"ל שצוה לא לכתוב לו תואר על המצבה רק זאת שלא היה משנה בדבורו לעולם והייתי מכיר אותו שלא עשה מדעת עצמו אם לא ראה שנהיגו כן בבית חתם סופר ז"ל" . בספר אלף כתב [אות קח] מביא בשמו דברים ששמע מפי החתם סופר ומסיים: "את זאת שמע מפי מרן הרבני הצדיק מו"ה שלמה לבוב ז"ל והא הגבר על משכבתו מצבתו חקוק לאמר אין כז"ב נחשב בימי שלמה".
בנו הגה"ק רבי יהודה לייב לעמבערגער [תר"ט-תרס"א], אב"ד ראזשנוי. נולד לאביו הגה"ק רבי שלמה לבוב מפרעשבורג בן רבי אברהם הירש לבוב ראש הקהל בפרעשבורג. היה תלמידו של מרן הכתב סופר זצ"ל למד גם אצל הגאון רבי אהרן זינגער ראב"ד מאטערסדארף (בעמח"ס תפארת אהרן על סוגיית הש"ס מתלמידי מרן החתם סופר זצ"ל). כשהגיע לפרקו נשא את מרת רייזיל בת רבי יצחק זעקיל דייטש אבד"ק ראזשנוי (בנו של הגאון רבי אברהם אהרן דייטש מרודניץ בעהמץ). משנת תרלי"ג לערך מילא את מקום חותנו כאבד"ק ראזשנוי טשעטנעק והגליל. בזיווג שני נשא את בת רבי עמרם ישי הלוי בילליצער אבד"ק סערענסש אבד"ק נאדי אידא בעמח"ס באר יצחק. בתשעה באב שנת תרס"א התמרמר מאוד ובכה ללא הפוגות על חורבן בית המקדש ומתוך כן נפל למשכב ואחרי יומיים נסתלק לבית עולמו בי"א מנחם אב. נזכר בשו"ת גורן דוד סימן ו; נטע שורק חאה"ע סימן ג; מנוחת משה סימן מו; נהרי אפרסמון ח"א ארח סימן ז; יו"ד סימן קד; אה"ע סימן לח; ח"ב סימ טו.
הגאון רבי יעקב הכהן וויזענפעלד [נפטר בשנת תרפ"ו], אב"ד זאקליקוב. נולד בעיר אפטא. באוצר הספרים שברשותו היו אלפי ספרים. מחידושיו שרדו רק הגהותיו על גליוני ספרים ולעת עתה ידועים הגהותיו על שו"ת שערי דעה, שו"ת מקום שמואל, חידושי מהרד"ם, אבני זכרון וסדר גיטין וחליצה [מעט נדפס בקובץ עץ חיים – באבוב, ובשו"ת שערי דעה].
שיג, [1] דף חלק; קץ דף. 31.5 ס"מ. ספר עב כרס, גדול ומרשים.
מצב בינוני. נקבי עש רבים. קרעים (חלקם חסרים מעט) והדבקות בשולי חלק קטן מהדפים. כריכה פשוטה.