שני עמודים כתובים (למעלה מאלף מילים!) בעצם כתב יד קדשו של אור העולם מרנא רבינו חיים יוסף דוד אזולאי הנודע בכינויו "החיד"א", מגדולי הדורות שקמו לעם ישראל, אשר זכה וחידושיו מתבדרין בכל בי מדרשא ומתמללין בפי כל בר בי רב. [ליוורנו, המחצית השניה של המאה ה-18]. אוטוגרף מקורי עם שינויים מהנדפס.
בחלקו הראשון של הדף, העתיק מרנא החיד"א שאלה ששנשלחה אליו מאת החכם רבי יצחק ארדיט מאזמיר. השאלה עוסקת בענייני כלי המקדש שעשה משה, האם יצטרכו למשוח אותם מחדש בשמן המשחה לעתיד לבוא, לאחר שנטמאו על ידי הגויים? לאחר מכן כותב החיד"א את ראשיתה של תשובתו אל רבי יצחק. התשובה שלפנינו מופיעה בנוסחה המקורי, עם שינויים רבים מהנדפס בסופו של דבר בספר. בראש הדף רשם החיד"א: "חיים שאל, סימן ס"ט", אולם למעשה השו"ת נדפס בסימן עב.
כמה דוגמאות לשינויים מהנדפס:
* כותרת הדף – "חקירת חכם רחימא דנפשאי, החכם השלם עצום ורב, תורה וגדולה, כמה"ר יצחק ארדיט נר"ו, בדין כלי המקדש, ראה זה חדש". מרבית הכותרת שלפנינו נשמטה בדפוס.
* לפנינו: "זאת לפנים היתה עלי יד הקדש, ידו פרש ש"ר ואור ויזר"ח יצחק כככבי השמים וכסיליהם".
נדפס: "זאת לפנים היתה עלי יד הקדם רח"ם רחמתי"ם לראש אענדנו, החכם השלם עצוב ורב, תורה וגדולה משני עבריהם, ז"ה מההד"ר נהד"ר בקדש, כמה"ר יצחק ארדיטי נר"ו, וזרועים ממנו ארייוותא דאוריתא בקצה תבל מיליהם, ידו פרש שר ואור ויזרח יצחק כככבי השמים וכסיליהם"
* לפנינו: "דין גרמ"א דעצירא"ה אך עצרתי ואחר עד עתה חדלתי להיות לאיש מושך בקס"ת ומה גם מעומק המושג וקוצר המושג שוו בשעוריהם. ואולם בעבור כבוד החכם השלם עצום ורב, כי ביצחק יקרא זיויה ויקריה אשר הפליא חסדו לי…".
נדפס: "דין גרמ"א דעצירא"ה אך עצרתי עצר עצר מן המצר כי קצר חדלתי מהיות לאיש מושך בקס"ת דלא מציא פסיא קני"א כהלכת גוברין לעשות כמעשיהם. הפעם ילוה קוצר המשיג ועומק המושג לדוד בשנות"ו פרק חומר בקדש שוו בשעוריהם. ואולם איידי דחביבא לי שמעתתיה דמר, וגדול כבודו אשר הפליא חסדו לי…".
* לפנינו: "ודעת קדושים ימצא, כי כן בש"ס כמה זמני בעי בעיי דלא נ"מ מידי, כאשר כתבו ז"ל ואתיא כדעת רש"י והר"ן"
בנדפס: "ודעת קדושים תמצא, שהרי אבות העולם עמדו על דבריהם, זה הים התלמוד זמנין דמשכחת דבעו בעיי דלא נ"מ מידי כמו שכתבו ז"ל בארש טובה ורחבה ויפתוהו בפיהם".
כלי המקדש הגנוזים הסעירו לאורך הדורות את דמיונם של הרפתקנים רבים, בני ברית ושאינם. כבר במסכת שקלים (פרק ו' משנה ב') מופיע הסיפור על כהן שגילה בלשכת העצים ריצפה משונה מחברותיה והבין שזהו הפתח למקום בו הוטמנו הכלים, אך עד שקרא לחברו יצאה נשמתו "וידעו ביחוד ששם הארון נגנז". וכמובן המפה המסתורית שהתגלתה בדור האחרון בין 'מגילות קומראן' ובה מפה המציינת במדויק את מקום קבורתם של כלי המקדש, שגדולי הארכיאולוגים נלאו לפענחה ולא הצליחו. התשובה שלפנינו מאת קודש הקדשים מרן החיד"א עוסקת אמנם במימד הרוחני של כלי המקדש הגנוזים ולא במימד הפיזי שלהם, אולם בעניינים רמים אלו – כלי המקדש – שאין רמים מהם, הרי שהמימד הרוחני והפיזי היינו הך הם – מקום בו נשקי ארעא לרקיעא!
מרן רבי חיים יוסף דוד אזולאי זיע"א – החיד"א [תפ"ד-תקס"ו] , מגדולי הדורות הייחודיים שקמו בעם ישראל, שכל עם ישראל על כל פלגיו ועדותיו קרא אחריו: מקודש מקודש ושמו מוזכר בהערצה וסילודין עד עצם היום הזה. כל מקצועות התורה התאחדו בחיד"א למעין שלמות נדירה. הוא היה רב ופוסק, מקובל אלוקי, גאון מופלג, בעל זכרון פנומלי, מחבר עשרות ספרים בלשון צח, שד"ר מפורסם בכל אירופה.
נולד לאביו הרה"ק רבי יצחק זרחיה אזולאי זיע"א (נכדו של המקובל האלוקי רבי אברהם אזולאי זיע"א בעל "חסד לאברהם") ולאמו הצדקנית מרת שרה בת המקובל הרב יוסף מביאלא מגזע הסמ"ע. מנערותו יצק החיד"א מים על ידיהם של גדולי החכמים והמקובלים בירושלים, והוא מוזכר כתלמידו של קודש הקדשים רבינו חיים בן עטר – ה"אור החיים" הקדוש.
בשנת תקי"ג יצא במסע שליחות ראשון כשד"ר [=שלוחא דרבנן] מטעם קהילת חברון ומסעו נמשך קרוב לחמש שנים, בהן עבר בערי איטליה, גרמניה, הולנד, אנגליה וצרפת. במסע שליחות זו החל אור תורתו להפציע, ורבים וגדולים תהו על קנקנו והכירו בגדלותו, הופעתו הטביעה חותם ניכר בכל מקום הגעתו. כעשרים שנה לאחר מכן בשנת תקל"ג יצא שוב החיד"א לשליחות נוספת מטעם קהילת חברון. גם שליחותו השניה הטביעה חותם עמוק בכל המקומות בהם ביקר. בסוף מסע זה החליט לעקור דירתו ולהשתקע בליוורנו שבאיטליה, והדפיס שם את רוב ספריו.
החיד"א היה מגדולי מחברי הספרים בכל הדורות, כתב למעלה מ-80 חיבורים, בכל מקצועות התורה, אשר מכל אחד מספריו נשקפת גאונותו ובקיאותו האדירה. ידוע במיוחד חיבורו " ברכי יוסף", ההולך וסובב על חלקי השולחן ערוך ואשר השפעתו רבה בתחום פסיקת ההלכה עד עצם היום הזה. ספריו התקבלו בכל תפוצות ישראל וזכו להערכה רבה. את רוב חיבוריו כתב תוך כדי טרדותיו ומסעותיו, כשבידיו ספרים מועטים.
החיד"א נפטר ונטמן בליוורנו, אך מכורח המציאות העלוהו לארץ ישראל להר המנוחות. הראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצוק"ל סיפר על נסים גלויים שהתרחשו במהלך הבאת עצמותיו הקדושות ארצה.
[1] דף נייר, כתוב משני צידיו. 22.5X16.5 ס"מ בקירוב.
מצב בינוני-טוב. דהיית דיו קלה עם פגיעה במספר תיבות. נקבי עש. קמטים. קרעים קלים בשוליים. נתון בתוך מסגרת זכוכית.