כרוז היסטורי נדיר ביותר, מטעם העדה החרדית. תחת הכותרת: תפלה בצרה, קורא הכרוז ליום תפילה ותחנונים בעיצומה של השואה. לפנינו הכרוז המקורי [שממנו הודפסו המודעות], מוקלד במכונת כתיבה, בעצם חתימת יד קדשם של הגאב"ד הגאון רבי זעליג ראובן בנגיס וראב"ד ירושלים הגאון רבי פנחס עפשטיין. כולל תיקונים חשובים בכתב יד קדשם. ירושלים, [אייר ה'ת"ש – מאי 1940].
"נורא הוא המצב של אחב"י בארצות פזוריהם… שמועות נוראות מסמרות שער מגיעות אלינו יום יום מאחינו בפולין הניתנים לפרעות לרעב ולצמא, לשבי ולבזה, נחשבנו כצאן לטבח יובל להרג ולאבד ומכה ולחרפה. ועתה נוסף צרה על צרה כי גם אחינו במדינת הולאנד נפלו בידי שלטון עריצים אשר לא ידעו רחם רח"ל"
הכרוז נכתב בחודש אייר ה'ת"ש. באותו חודש [מאי 1940] כבשו הגרמנים את הולנד, כמופיע בכרוז "ועתה נוסף צרה על צרה כי גם אחינו במדינת הולאנד נפלו בידי שלטון עריצים". העדה החרדית קובעת את יום תענית שני בתרא [שחל באותה שנה בתאריך י"ב אייר ה'ת"ש] כיום תפילה ותחנונים על השואה.
בכרוז אנו נוכחים לראות דבר מדהים. הכרוז נכתב כאמור בשיאה של השואה, כמופיע בכרוז: "שמועות נוראות מסמרות שער מגיעות אלינו יום יום מאחינו בפולין הניתנים לפרעות" ולמרבה הפליאה חלקו העיקרי והארוך יותר של הכרוז עוסק ב"עניינים פרובינציאלים", ענייני דת החשובים עד מאוד בעתות שלום, אולם כאשר רובו של עם ישראל מושמד בתאי גזים, האם אז הזמן למחות "גם" על החינוך החילוני הקלוקל בארץ???
ואכן אנו נוכחים לראות שהגאון רבי פנחס עפשטיין הקיף בסוגרים עגולות את כל החלק בכרוז העוסק בבעיות הדת בארץ ישראל, ולמרות חשיבותם הגדולה בעיניו ללא שום ספק, הוא השמיט אותם מהכרוז אודות השואה, מפני שאין זה מקומו. ראוי לשים לב שהרב עפשטיין הוסיף פסקה בכתב יד קדשו "ולהתפלל לשלום ממשלתנו ממשלת בריטניה הגדולה יר"ה" [שעמדה כידוע בחוד החנית של המלחמה בנאצים].
הרבנים החתומים על המכתב בעצם כתב יד קדשם:
הגאון רבי זעליג ראובן בענגיס [תרכ"ד-תשי"ג], נולד בליטא ולמד בראשיתו בישיבת וולוז'ין, בה נודע כ"עילוי" מופלג. רבו הנצי"ב כנהו ש"ס חי. היה רב בבדאקי, סימלינסק ובקלוואריה. נודע בגאונותו העצומה וחיבר את סדרת הספרים 'לפלגות ראובן'. עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ח [1938] לכהן כראב"ד העדה החרדית ומתש"ט [1949] נתמנה לגאב"ד עד פטירתו בשנת תשי"ג 1953.
הגאון רבי פנחס עפשטיין [נפטר: תש"ל], מגדולי גאוני ירושלים, בצעירותו קיבל תורה מהגאון רבי זלמן סנדר כהנא שפירא אב"ד קרינק. בהיותו בן 18 עלה לירושלים. כהן כדיין בבית דינו של הגאונים רבי יוסף חיים זוננפלד ורבי יצחק ירוחם דיסקין. ומשנת תש"ח ראב"ד בירושלים. ספרו המקיף 'מנחת חריבה' הוא מחשובי הספרים על מסכת סוטה.
[1] דף, נכתב במכונת כתיבה. 23 X30 ס"מ. בחתי"ק הרבנים והגהות בכתי"ק.
נכתב על גבי צדה האחורי של כרזה אחרת מטעם הבד"ץ, מוקדמת בכחצי שנה, באותו נושא.
מצב טוב מאוד. סימני קיפול. נקבי תיוק.