מחברת עבה המכילה כ-[290] עמודים, חידושי סוגיות בכתב ידו של הגאון הצדיק רבי משה פינקל בנו של ה"סבא" מסלובדקא שבעל ה'משך חכמה' העיד עליו שאלמלא נפטר צעיר לימים היה מגיע לדרגתו של ה'קצות החושן'!
רבי משה היה כותב פורה וכתיבתו הייתה כשל מחשבתו – רציפה ומהירה. עובדה מעניינת שניתן לראות בכתב היד, היא שכמעט בכל עמוד, לקראת השורות התחתונות, הכתיבה מצטופפת ביותר. במקום של ארבע שורות נכתבו שבע, שמונה ותשע שורות!
הגאון הצדיק רבי משה פינקל (תרמ"ג – תרפ"ו) , מחשובי הר"מים בישיבת סלובודקה ובישיבת חברון. בנו של רבי נתן צבי פינקל, ה"סבא מסלובודקה", וחתנו של רבי משה מרדכי עפשטיין, ראש ישיבת סלבודקה. למד בישיבת מיר אצל הרב אליהו ברוך קמאי, וכן אצל הרב אליעזר גורדון. קיבל גם מהגר"ח מבריסק, ומהחפץ חיים. לאחר נישואיו בסיון תרע"ג, עוד טרם הגיעו לגיל 30 החל לכהן כר"מ בישיבה, והחל למסור שיעורים ושיחות מוסר. בחורף תרפ"ה עלה לארץ ישראל, לכהן כר"מ בישיבה בחברון. כעבור פחות משנה, בחול המועד סוכות תרפ"ו, נפטר באופן פתאומי, והוא בן 43. הגר"מ פינקל היה בזמנו כעילוי העילויים, עמקן ומחדש, חריף ובקי הן במרחבי הש"ס והן בתורת הנסתר. הנהגתו הייתה כצדיק נשגב ומתנהג בחסידות, פרישות וענווה. ה"אור שמח" התבטא עליו, לאחר ששוחח עמו בלימוד, שהוא יהיה ה"קצות החושן" של דורו. במכתב תנחומים לאביו, כתב עליו המשגיח ממיר, הגה"צ רבי ירוחם ליבוביץ ביטויים מופלגים: "ארון ה'", "נר ישראל", "באורו נראה אור".
בראשי הדפים נרשם "נעתק ע"י שא"י או "נעתק במכונה". לא נבדק האם כתב היד נדפס.
[145] דפים כתובים משני צידיהם, למעט שלושה דפים. 21 ס"מ בקירוב.
מצב כללי טוב-בינוני. מספר דפים מנותקים. בלאי, קרעים והדבקות בשולי מספר דפים. כריכה מקורית, מנותקת.