כתב יד עב כרס בן כ-[120] דפים – ספרי אמ"ת: איוב, תהלים ומשלי, עם מגילת אנטיוכוס, בתרגומו הנודע של רבינו סעדיה גאון (ללא הפירוש). עם הערות אודות מקורן ופירושן הערבי של מילים נדירות. [תימן – צנעא, העשור השני או השלישי במאה העשרים]. מספרי היסוד בכל בית יהודי בתימן עד למאה האחרונה.
כתב יד נדיר ביופיו, אשר נשמר עד לימינו בצורה נהדרת. כל תיבה ראשונה בתחילת פרק מוקפת בעיטורים בדיו סגולה. בתחילת כל פסוק בתרגומו הערבי, נכתבה התיבה הראשונה בלבד של הפסוק במקור העברי. תיבות אלו נכתבו כולן בדיו סגולה.
בסיום ספר משלי מופיע חתימת הסופר: "דאוד חיים בדיחי יצ"ו" . ככל הנראה, הוא ר' דוד חיים בדיחי מצנעא, תלמידו של רבי יחיא נסים מנצורה.
רבי יוסף קאפח במבוא לתרגום ופירוש רס"ג לספר איוב (ירושלים, תשל"ג) רושם את כתבי היד שמהם ערך והשווה למהדורתו. אחד מכתבי היד הוא העתקה מכתב יד שרכשו סוחרים בשנת תרפ"ט. רבי יחיא קאפח זיהה את חשיבותו והשאיל מהם את כתב היד, חלקו לחמישה עשר קונטרסים, ונתנם לחמישה עשר מתלמידיו של רבי יחיא נסים מנצורה, אשר העתיקוהו במשך לילה שלם. אחד התלמידים הוא דוד חיים בדיחי. כאן לפנינו מופיעה העתקה אחרת של תרגום רס"ג לאיוב בכתב ידו.
משפחת בדיחי היא משפחת רבנים ומנהיגים נודעת. מקורה על שם הכפר בדיח שבמחוז ראדע. במאה ה-19 התרכזו ענפי המשפחה בעיקר בעיר צנעא וסביבותיה. להרחבה אודות המשפחה, ראה: שמות המשפחה של היהודים בתימן, עמ' 78-79.
[239] עמודים כתובים (שמונת הדפים הראשונים ממוספרים א-ח). נייר איכותי, שוליים רחבים. 23.5 ס"מ.
מצב טוב מאוד. מעט כתמים ומריחות דיו. סימני שימוש קלים מאוד. כריכת עור תימנית מקורית עם הטבעות. שפשופים ובלאי. אבזמי עור בלויים, חלקו השני של האבזם העליון חסר.