"תלמידי צמידי וחביבי; מקומו ברוך, כבוד מ'[ורנו] ברוך נרו יאיר" (החת"ס בתשובה)
כתב יד ארוך [כ-140 עמודים], מלא וגדוש בחידושי הלכה ואגדה וברשימות אישיות. בכתב יד קדשם של האב ובנו, מחשובי תלמידי החת"ס, הגה"ק רבי יעקב ברוך פרנקל ב"ח (ענגלנדער) מקאלוב ובנו חורגו הגה"ק רבי יעקב ענגלנדער (פרענקל). כולל חידושים ששמעו בעצמם ממרנא החת"ס ומחמיו הגאון רבי עקיבא איגר, בחלקם עם שינויים מהנדפס. הונגריה, תקצ"א-תרי"ט [1859-1831].
בפנקס מופיעה בין השאר, שאלה ששלח לחתם סופר אודות סימני אתרוגים ותשובת החתם סופר אליו.
מכתב שאלה לחתם סופר ולרבי נחום טריביטש אב"ד ניקלשבורג, עם דברים שכתב רבי נחום. אודות כשרות דג שטאקפיש-היילנוג, העניין פרץ בעקבות פרשת דג שטירל וטיק שהתיר אהרן חארינר, ובפנקס מופיעה התייחסות לא ידועה של החתם סופר לכשרות הדג.
תיאור לימודו אצל החתם סופר: 'אב לכל בני הגולה ובן יחיד לשכינתא קדישא'.
הספד אותו נשא רבי יעקב ברוך על רבו החתם סופר. הספדים על גדולי תורה נוספים, ועוד.
מזכרונותיו האישיים מספר הכותב על הליכותיו של החת"ס רבו הנערץ על דרכי ההוראה שלו ועל מעשי הפלא שעשה.
קטעים מתוך צוואת החתם סופר בשינויי לשון מסויימים ממה שהופיע בדפוס.
"מה ששמעתי מהגאון מ' עקיבא איגר זצ"ל אבדק"ק פוזנע בסוגיא דגיטין פג ב מודה ר"א במגרש אשתו וכו' ".
"ובני הבחור החתן המופלג כ"ה יעקב יחי' כתב ק"ו זה לאדמ"ו הגאון האמתי הצדיק והחסיד והקדוש והטהור מו"ה משה אב"ד ור"מ דק"ק פ"ב והשיב לו וז"ל הטהור…".
הרב יהודה ליב ביאלר בספרו 'מן הגנזים : תאור של כתבי יד' (ירושלים תשכ"ז, חלק ג' עמ: 112 ואילך), מתאר את כתב היד שלפנינו, להלן תקציר:
"פנקס מאסף כולל חידושים בתלמוד, שאלות ותשובות בהלכה, לקוטי תורה, דרשות והספדים, רשימות וזכרונות משפחתיים. המחברים: הרב יעקב ברוך פרנקל מב"ח ובנו המאומץ יעקב מקאללה קאלוב בהונגריה. שניהם מתלמידיו של הגאון רבנו משה סופר זצ"ל רבה של פרסבורג בעל חת"ם סופר. כתיבה אשכנזית רהוטה ממחצית הראשונה של המאה הי"ט. מספרי הונגריה שניצלו מן השואה. הפנקס נכתב לסירוגין ובדילוגים על ידי שני המחברים הנ"ל, משנת תקצ"א עד שנת תרי"ט, ללא עריכה וללא סידור עניני ומכיל הומר היסטורי חשוב לתקר תולדות הרבנות בהונגריה בתקופה ההיא".
בהמשך מפרט שם רי"ל ביאלר בפרוטרוט את העניינים בהם עוסק כתב היד שלפנינו, ביניהם נושאים שעמדו במרכזו של פולמוס הלכתי, תשובות מהחת"ס אליו, חידושים מהגרעק"א ועוד ועוד. כמו כן מופיעים בין החידושים גם שינויים ממה שנדפס, לדוגמא:
"העתק ההספד של החת"ס על קרבנות רעידת האדמה שהיתה בארץ ישראל בשנת תקצ"ז וערים וכפרים רבים בגליל נחרבו, ההספד נדפס בספר תורת משה בפרשת אמור, אבל בטופס שלנו מצויים שינויי לשון תוספות והשמטות של מלים ומשפטים שלא היו כנראה בהעתק שהשתמשו בו המדפיסים, להלן אעתיק קטעים שהגירסא בכ"י שלנו היא יותר ברורה ומובנת מזו שבדפוס" (מן הגנזים, שם).
הגה"ק רבי יעקב ברוך פרנקל-ב"ח [תקנ"ב-תרכ"ד], מחשובי תלמידי החת"ס. נכדו של ר' אליעזר פרנקל מב"ח ונינו של הגאון אורי שרגא פייביש מבית חלפן, שהיה ראש בי"ד ודרשן בעיר פראג ואח"כ רבה של ברוידא והגליל וכל מדינת מעהרין. שני אחיו של ר' יעקב ברוך היו אף הם רבנים מפורסמים, ראשי ישיבות שהעמידו תלמידים הרבה להוראה ולהנהגה רוחנית. א' הרב שרגא פייביש פרנקל אב"ד דק"ק רוסקה. ב' הרב יצחק איציק פרנקל מב"ח תלמיד החת"מ סופר היה אבדק"ק קראללה מחבר ספר זבד טוב. דודו של ר' יעקב ברוך היה הגאון בנימין זאב וואלף כ"ץ רבה של פאפא, מחבר ספר שמלת בנימין.
רבי יעקב ברוך היה תלמיד חביב של החתם סופר, המכנה אותו: "החרוץ והשנון הותיק מלא עלא עתיק מספרא תנא וכרוך מקומו, ברוך כבוד מ' ברוך…"; "י"נ תלמידי צמיד וחביבי הרבני המופלג החרוץ ושנון בעל פיפיות כמו"ה ברוך פרענקל". תשובות אליו מופיעות בשו"ת החת"ס, לחלק אורח חיים סימנים: יח, קכא, קס, ליורה דעה סימן: קסב, רז. לחשן משפט סימן: קמד. ח"ו סימנים: ב' ג. ועוד. ממה שרשום בפנקס אנו למדים ששמע תורה גם מפי גדול הדור רבי עקיבא איגר זצ"ל.
בנו חורגו הגה"ק רבי יעקב ענגלנדער [פרענקל מב"ח; תקע"ג-תרמ"ד], רבי יעקב ברוך פרנקל אמץ כבן את בנה של אשתו. מן הפנקס שלפנינו אנו למדים שאף הוא למד אצל החתם סופר במשך כשנתיים ימים, בשנים תקפ"ח-תק"ץ. הוא מוזכר בשו"ת חתם סופר החדשות (סימן סט). ראה אודותיו, החתם סופר ותלמידיו עמ' רכז-רכח.
אביו חורגו רבי יעקב ברוך לימדו תורה וקורא לו בני חמדת לבבי. יעקב הצעיר השיב אהבה לאביו מאמצו ופונה אליו בתואר אדוני אבי מורי ורבי. בפנקס שלפנינו מצויים העתקי מכתבים בדברי תורה שהחליפו ביניהם האב והבן מתוך יחס של הוקרה הדדית עמוקה.
[152] עמ'. 18X22 ס"מ. נייר ירקרק עבה ואיכותי.
מצב טוב מאוד. כתמי זמן.
על הפנקס החשוב שלפנינו, ראה: י.ל. ביאלר, מן הגנזים, ירושלים, תשל"ה, חלק ג, עמ', 126-112 232 – 238 247 – 260.