כתב יד – קובץ דרשות על פרשיות התורה, מזמורי תהלים ופרקי אבות בכתב ידו של חכם לא ידוע. כתיבה מערבית רהוטה נאה. פאס, לפני תקכ"ב [1762]. כתב היד לא נדפס מעולם.
כתב היד מכיל דרשות את חכמים מרוקאיים חשובים – רבי משה אספאג', רבי שם טוב בן אמזוג, ורבי מרדכי בירדוגו המרבי"ץ.
[3] הדפים הראשונים מכילים דברי תורה מאת "מהר"מ ן' אספאג". בדף [ו/2]: "עד כאן העתקתי מכ"י של אהובי קרובי הר' משה אספאג". פוסק הדור היעב"ץ מזכיר באחד מפסקיו את "הר"מ אספאג'".
[6] הדפים האחרונים מכילים דברי תורה מאת "מהרש"ט ן' אמוזיג". רבי שם טוב בן אמוזג היה מתלמידי רבי שמואל אלבאז ורבי יהודה בן עטר.
בדף [ט/2]: "זה מה שנר' בעיני כעת, וצור ישראל יצילני משגיאות ויראיני מתורתו נפלאות. ע"ה שב"א" (אפשר לפותרו שמואל בן אלבאז, ואפשר לפותרו שם-טוב בן אמוזג)
בעמוד האחרון: "מהרב מרבי"ץ יצ"ו" – הוא הגאון רבי מרדכי בירדוגו אב"ד מכנאס, המכונה "המרב"יץ". רבי מרדכי נפטר בשנת תקכ"ב.
הקטע האחרון בכתב היד עוסק בנושא מעניין: "קבלתי מת"ח א' מעיר פיס… שקבל מרבותיו, שלפעמים שאירע כשנולד הזכר ופניו למעלה, אותו הילד אינו מוליד מעולם… וכשנולדה הנקבלה ופניה למטה, אותה תינוקת אינה יולדת לעולם… ובדוק הוא". קטע זה הועתק מתוך ספר 'מדרש אליהו' לרבי אליהו הכהן מאזמיר, נדפס לראשונה באזמיר בשנת תקי"ט. קטע זה נכתב בדיו שונה, ייתכן שנכתב על ידי כותב נוסף בתקופה מאוחרת יותר מכתיבת עצם הקונטרס.
בעמוד האחרון מופיעות תשעה [!] חתימות של רבי שמואל אלבאז. בשנת תק"ט נפטר החכם הנודע רבי שמואל אלבאז ראש ישיבת פאס, אשר מרנא בעל האור החיים הקדוש מכנהו "אחי הרשב"א". ייתכן והחותם הוא מבני משפחתו.
[10] דף, מתוכם [19] עמודים כתובים. חסרים מספר דפים. 16 ס"מ.
מצב בינוני. נקבי עש ובלאי, הדפים עברו השלמת שוליים מקצועית. כריכה חדשה עם נקבי עש.