כתב סמיכה והיתר הוראה, מאת רבי חיים ברלין. [11 שורות] בכתב ידו, בתוספת חתימת ידו וחותמתו. ירושלים, תר"ע [1910]. "להגיד לאדם ישרו, זאת התעודה נתנה לעדה, להרב הגדול… משה אסטראווסקי… יורה יורה וידין ידין… וה' ירים קרנו בכבוד הראוי לו". נוסח החותמת: "חיים ברלין בהגאון הנצי"ב זצ"ל, מלפנים רב במאסקווא ואב"ד ור"מ בוואלאזין וכעת בירושלם עה"ק ת"ו", עם כיתוב קצר באנגלית. בהמשך הדף כתב סמיכה נוסף לאותו תלמיד חכם מאת רבי אברהם יצחק הכהן קוק, בכתיבת וחתימת ידו ובחותמתו. יפו, תרע"ב [1912].הרב קוק צירף את כתב הסמיכה שלו [7שורות], לכתב הסמיכה של רבי חיים ברלין. "אין לי מה להוסיף על דסברי רבנן קשישיאי". בחתימת ידו וחותמתו כרבה של יפו והמושבות, בעברית, אנגלית וערבית. רבי חיים ברלין [תקצ"ב-תרע"ג 1832- 1913], בן הנצי"ב מוואלוז'ין, מרבני דורו המפורסמים, שימש כרבה הראשי של מוסקבה, וכראש הישיבה המפורסמת ביותר בעולם, ישיבת וולוז'ין המכונה 'אם הישיבות'. בשנת תרס"ו עלה לירושלים, ולאחר פטירת ר' שמואל סלנט הוכר בסמכותו וגדולתו התורנית כרבה של העדה האשכנזית בירושלים, ולמרות שסירב לקבלה באופן רשמי, כיהן למעשה כרבה הראשי של קהילות האשכנזים.רבי אברהם יצחק הכהן קוק [תרכ"ה-תרצ"ה, 1865-1935], מנהיגה של הציונות הדתית, פוסק, ומקובל. כיהן כרב בזיימל ובבויסק, כרב יפו והמושבות, ולאחר מכן כרבה האשכנזי של ירושלים. הקים את הרבנות הראשית לארץ ישראל וכיהן כרב הראשי האשכנזי הראשון. מייסדה של "הישיבה המרכזית העולמית", היא ישיבת 'מרכז הרב'.רבי משה אוסטרובסקי-המאירי [תרמ"ז 1886 – תש"ז 1947], בילדותו עלה מרוסיה לירושלים, היה מראשי הישוב בירושלים וכיהן תקופה כרבה של מזכרת בתיה – עקרון. היה ממייסדי הרבנות הראשית ותמך בהבאתו של הרב קוק לירושלים, היה מראשי המזרחי, והשתתף בכל וועידות התנועה. השתתף בכתיבת האנציקלופדיה התלמודית. 14X22 ס"מ. כתב סמיכה נדיר. מצב טוב. סימני קיפול עם קרעים זעירים בקיפולים ללא פגיעה בטקסט.