"ואשרי קהל עדתו מי שתזכה ליתן משרת רבנות על ראשו, הוא ינהלם למבועי תורה ויראה…"
תעודת סמיכה לרבנות בכתב ידו, חתימתו וחותמתו האישית של הגאון הקדוש רבי זוסמן סופר אב"ד פאקש, מגדולי מנהיגי יהדות הונגריה. ניתנה לעלם הצעיר רבי יוסף צבי דושינסקיא, לימים אב"ד גאלאנטא, חוסט ולאחמ"כ בירושלים. פאקש, תרנ"ג.
כל תלמיד בישראל שחשקה נפשו לצאת להוראה, נזקק ל'היתר הוראה' – כתב 'סמיכה' מאת אישיות תורנית מוכרת וברת סמכא. כתב הסמיכה שלפנינו, נכתב בהתלהבות גדולה היוצאת מגדר הרגיל, וניכרת קרבתו האישית של מקבל הסמיכה אל כותבה.
ר' זוסמן מסיים את את כתב הסמיכה בברכה חמה: "ואני תפילה השי"ת ירום קרנו כקרן אורה להפיק מעינותיו חוצה לאורך ימים. פאקש… תרנ"ג לפ"ק. החותם באהבה רבה, זוסמן…". ע"ג התעודה מוטבעת חותמתו האישית והנדירה של הכותב.
כתב הסמיכה ניתן לגאון הנודע רבי יוסף צבי דושינסקי, אשר בעת קבלת הסמיכה היה כבן 26 שנה בלבד!
טקסט כתב הסמיכה נדפס בספר 'מזכרת פאקש' ח"ב, עמ' 105.
הגאון הקדוש רבי אליעזר זוסמן סופר [תקפ"ח-תרס"ג] , היה רב וראש ישיבה בקישקונהלש ובפאקש שבהונגריה, ממנהיגי היהדות האורתודוקסית בהונגריה בשלהי המאה ה-19. נולד בברטיסלבה (פרסבורג) לרב מרדכי אפרים פישל סופר זוסמן, גדול מקורבי החת"ם סופר וכותב קמיעותיו, ובנו של ר' זוסמן סופר הראשון. הוא נימול על ברכי ה"חתם סופר" כמופיע בפנקס המילה של החת"ס. למד בישיבת פרשבורג בשנותיו האחרונות של החת"ס, ולאחר פטירתו למד כ-12 שנה אצל בנו הרב אברהם שמואל בנימין סופר ה"כתב הסופר", שאימצו כבנו לאחר פטירת אביו, ואצל המהר"ם שיק בירגין. נסמך לרבנות מידי הרב יחזקאל בנט מנייטרא. היה ממעריציו של ה"דברי חיים" מצאנז, ואף קיבל ממנו את השטריימל שלו, חרף התנגדותו הנחרצת של אביו לחסידות. בשנת ה'תרי"ד נשא את יאכט בת הרב יואל אונגר, רבה של פאקש, ועבר להתגורר בסמיכות לחמיו, שם התמנה לדיין, מגיד וראש ישיבה. בשנת ה'תרי"ז נתמנה לרב העיר קישקונהלש (האלאש), וקיבל גם כתבי הסמכה מהקהילות הסמוכות מיישא (אנ'), פלדיהז (אנ') וסאבאד-סאלאש (אנ'), בנוסף לרבנותו בהאלאש, והוא הגיע לעיתים מזדמנות לדרוש בהן. בשנת ה'תרל"ט, לאחר פטירת מהר"ם שיק, קיבל כתב רבנות מקהילת חוסט, אך הוא סרב. גם לכתב הרבנות שקיבל מקהילת פאפא סרב, משום שהבימה בבית הכנסת לא היתה ממוקמת כמנהגי האורתודוקסים. בשנת ה'תרמ"ו, לאחר פטירת חמיו, עבר למלא את מקומו ברבנות פאקש. בפאקש כיהן שנים רבות עד לפטירתו בט' בתשרי ה'תרס"ג (10 באוקטובר 1902), ונקבר בה. התכתב עם רבני הונגריה בדורו, בהם הרב יהודה אסאד, הרב ירמיה לעוו, הרב ישעיה כ"ץ משארושפטק, הרב עמרם גרינוולד מצ'ורנה, הרב שמואל ארנפלד חותנו הרב יואל אונגר. ספריו: ילקוט אליעזר; ילקוט סופר על ספר תהילים; עט סופר; דמשק אליעזר; ספר המקנה; מִלֵּאה קטורת; יד אליעזר.
הגאון רבי יוסף צבי דושינסקי [תרכ"ח-תש"ט] , מגדולי התורה הנודעים בדורו. כיהן ברבנות בגאלאנטא ובחוסט, שם גם עמד בראשות ישיבות שהיו מהגדולות והחשובות בארצות הונגריה. בשנת תרצ"ג עלה לארץ ישראל ומיד הוטלה עליו העטרה, לכהן פאר כרב הראשי לעדה החרדית בירושלים ומנהיג היהדות החרדית בארץ ישראל.
[1] דף נייר, 21×17 ס"מ.
מצב טוב מאוד. כתמי זמן בהירים. חיזוק אמנותי מאחור. סימן קיפול.