שני מכתבים ארוכים יחסית, חשובים ונדירים, שנכתבו מתחילתם ועד סופם בעצם כתב יד קדשו ובחתימתו של גדול הדור מרן רבי שמריהו חיים קניבסקי, המכתבים ממוענים אל שניים מגדולי הדור (בהתאמה) הגאון רבי חיים קרייזווירט רבה של אנטוורפן, והגאון רבי אברהם יעקב זלזניק ראש ישיבת עץ חיים.
מכתב ארוך [כ-110 מילים] ונאה, כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של הגרח"ק, המכתב ממוען אל רבה של אנטוורפן הגאון רבי חיים קרייזווירט. [בני ברק] "ל"ב בעומר התשנ"ב" [1992].
מכתב בקשה לעזרה עבור תלמיד חכם מפורסם מקרובי משפחתו של הגרח"ק [השם טושטש]. כנראה מפאת כבודם של הנמען החשוב, ושל נשוא המכתב בן דודו של הגרח"ק, רשם מרן את המכתב כולו בעצם כתב יד קדשו. מעניין לראות כי המכתב נכתב על פני כשנה וחצי [התאריך הראשון הוא טבת תשנ"א ועליו הועבר קו מחיקה ונרשם תאריך מאוחר בשנה וחצי "ל"ב בעומר התשנ"ב"]. ראוי לשים לב לזהירותו המפורסמת של הגרח"ק בענייני ממונות, הבאה לידי ביטוי במכתב, שגם כאשר מדובר בבן דודו הקרוב של הגרח"ק, תלמיד חכם מפורסם ונצרך, הגרח"ק נזהר עד מאוד בכל מילה שהוא כותב לבל תחרוג ממידת האמת והיושר.
[1] דף, 15 ס"מ.
מצב טוב מאוד. סימן קיפול.
מכתב נאה מאוד [כ-58 מילים], כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של הגרח"ק, המכתב ממוען אל הגאון רבי אברהם יעקב זלזניק ראש ישיבת עץ חיים וחבר מועצגה"ת של דגל התורה. [בני ברק, ללא ציון תאריך].
תשובה הלכתית חשובה וארוכה יחסית לתשובותיו הטיפוסיות של הגרח"ק, ככל הנראה מפאת כבודו הרם של הנמען, שנחשב כאחד מגדולי גאוני ארץ הקודש ומצדיקי ירושלים. המכתב עוסק בשינויים שבין קריאת הקמץ לפתח. בין הדברים כותב הגרח"ק אודות נושא הלכתי השנוי במחלוקת בין שני האישים "שאין תועלת בויכוחים, ואני מבין היטב דעת הדר"ג והנלענ"ד כתבתי"!
הרב שמריהו יוסף חיים קַניֶבסקִי [תרפ"ח-תשפ"ב], נחשב ללא ספק לגדול הדור האחרון, ולמרותו סרו רובו של הציבור החרדי. מדי שנה הוא מסיים את כל התורה: כל יום הוא לומד שמונה דפים בתלמוד הבבלי ואת הסוגיות המקבילות בתלמוד הירושלמי. במסכתות שעליהן אין תלמוד בבלי (בעיקר בסדר זרעים) לומד הרב קניבסקי את התלמוד ירושלמי בקצב מוגבר, כדי לסיימו במקביל לתלמוד הבבלי. את הטור והשולחן ערוך הוא לומד עם נושאי כליהם בהספק של כ-5 דפים ביום.
[1] גלוית דואר, 14 ס"מ.
מצב טוב-טוב מאוד. כתמי זמן.