"…השי"ת ישלח לה רפואה שלימה… ישלח הש"י רפואה… הש"י ישלח לה רפואה שלימה מהרה בתושח"י" (מברכות החידושי הרי"ם)
מכתב חסידי נדיר וארוך [כ-180 מילה!] שלא נראה כמותו במכירות מעולם. כולו בעצם כתב יד קדשו ובחתימתו המלאה, בשמו ובשם אמו, של גדול אדמו"רי פולין הגה"ק רבי יצחק מאיר אלתר מגור בעל ה'חידושי הרי"ם'. ווארשא, תרכ"ה [1865].
המכתב נשלח כקוויטעל לרפואה אל זקן אדמו"רי דורו הסבא קדישא רבי יעקב אריה מרדזמין, שנודע בדורו כאיש קדוש ובעל מופתים. מלבד ברכות הרפואה הרבות שבמכתב, המכתב עמוס בפרטים היסטוריים קדושים אודות האבות המייסדים של שושלת גור ומחברותיהם הטהורות.
המכתב הנדיר, נכתב בשנה האחרונה לימי חייו של החידושי הרי"ם, והרבי הקדוש כותב בו בגילוי לב בלתי מצוי לרה"ק מרדזמין, ידיד נפשו מימי הסתופפם בצילו של הרר"ב מפשיסחא, אודות קורותיו ותחושותיו האישיות ביותר: "ולעת זקנה אני וקשה עלי עול צרכי בית ומטריד"; על מיחושיה הקשים של מחברתו הטהורה מרת פיגלה: "והיא אשה כשרה מאוד והרבה מעשים טובים"; על קשיי הגידול של יתומי בנו הרה"ק רבי אברהם מרדכי, שהחידושי הרי"ם והרבנית מגדלים בביתם: "גם לגדל יתומים מבני המנוח אין לי זולתה"; על נכדו "ר' ליבלי", לימים ה'שפת אמת' מגור, שרעייתו הרבנית רבקה יוכבד שוכבת חולה למעלה משנה ועוד. מרטיט ומרגש!
בהמשך המכתב, תוכן חסידי נדיר וחשוב עד מאוד – שאלה תיאולוגית-חסידית בה מתחבטים רבים וטובים ובמכתב שלפנינו אנו נוכחים לראות שגם גדול גאוני פולין, החידושי הרי"ם בעצמו, מתחבט בשאלה הזו – האם ראוי להסתפק בתפילות ובהזכרות אצל הצדיקים, ללא דרישה ברופאים, שזהו רצונה של הרבנית, או שמא חובה עליהם גם לעסוק ברופאים וברפואות על פי דרך הטבע? בשולי המכתב החשוב והנדיר, חותם החידושי הרי"ם בשמו ובשם אמו "יצחק מאיר בן חי' שרה", כנהוג בין צדיקים.
הכותב האדמו"ר רבי יצחק מאיר אלתר [תקנ"ט-תרכ"ו], מייסד חסידות גור. גדול אדמו"רי פולין ומגדולי אדמו"רי הדורות. נולד לרבי ישראל רוטנברג, ממקורביו של המגיד מקוזניץ, בעקבות ברכת המגיד מקוז'ניץ (שאמר כי "יאיר את העולם בתורה"). בתחילה נסע גם החידושי הרי"ם לקוז'ניץ, לאחר מכן החל להסתופף בצל רבי שמחה בונם מפשיסחא והיה לאחד מחשובי תלמידיו. לאחר פטירת הרבי מפשיסחא ביקשו החסידים למנותו כממשיכו של הרבי, אך הוא הכניע את עצמו תחת ידידו הרבי מקוצק, שלימים הפך גם לגיסו. האגדה החסידית מספרת כי שלשה עשר נסיעות נסע החידושי הרי"ם אל הרבי מקוצק, ובכל נסיעה שלו נפטר אחד מבניו, מפני הקפדתו של הרבי מקוז'ניץ על כך שפרש מקוז'ניץ. אך החידושי הרי"ם, למרות זאת, המשיך לנסוע קוצקה… הרבי מקוצק, בראותו את מסירות נפשו אליו, ברכו בברכת " וצדקתו לבני בנים" , ואכן הכבוד והמעצמה לא סרו מבית גור עד עצם היום הזה והיא נחשבת לחסידות הגדולה בישראל! כשנפטר הרבי מקוצק נתמנה החידושי הרי"ם כממלא מקומו ועבר לעיירת גור, שם ביסס את החסידות והעמידה על תילה ואלפים נהרו אחריו. מלבד צדקתו המופלגת נודע כאחד מגאוני דורו בתורה, וכתב חיבורים רבים בשו"ת, הלכה ואגדה. ולפי עדותו של האבני נזר היה רב כוחו שבעתים בנסתר מבנגלה. תורותיו בנגלה ובחסידות בסדרת ספריו 'חידושי הרי"ם' שעל שמם נקרא.
הנמען האדמו"ר רבי יעקב אריה גוטרמן [תקנ"ב-תרל"ד], מיסד חסידות רדז'ימין. נולד בוורקא בצעירותו התקרב לתנועת החסידות ונסע לחצרותיהם של גדולי החסידות ומפיציה בפולין, החוזה מלובלין והמגיד מקוז'ניץ. גם החוזה מלובלין וגם המגיד מקוזניץ קיבלו אותו בהתלהבות רבה, והמגיד מקוזניץ בא במיוחד להשתתף בנישואיו. רבי יעקב אריה היה תלמידה המובהק של שיטת פשיסחא כפי שעוצבה על ידי היהודי הקדוש ותלמידו רבי שמחה בונים מפשיסחא. לאחר פטירת רבי שמחה בונים בשנת תקפ"ז (1827) נחלקו חסידיו בשאלת ההנהגה. חלק מהחסידים בראשות רבי יצחק מאיר אלתר בחרו ברבי מנחם מנדל מקוצק. הקבוצה השנייה ובהן רבי יעקב אריה תמכה בבנו של רבי שמחה בונים, רבי אברהם משה מפשיסחה, אך לאחר תקופה קצרה הוא נפטר וההנהגה עברה אל רבי יצחק מוורקא. כשנה לאחר פטירת רבי יצחק מוורקא, החל רבי יעקב אריה לכהן כאדמו"ר בראדזימין. רבי יעקב אריה שהאריך ימים יותר משאר תלמידי רבי שמחה בונים מפשיסחא נחשב כ"זקן האדמו"רים" בדורו והשפעתו הייתה רבה. הוא התפרסם כאיש קדוש ובעל מופתים ורבים נהרו לחצרו, בהם אדמו"רים ורבנים. על שמו נקראים שנים מצאצאיו מגדולי אדמו"רי דורנו – האדמו"ר רבי יעקב אריה מגור שליט"א והאדמו"ר רבי יעקב אריה מאמשינוב שליט"א.
[1] דף נייר כפול, 17X21 ס"מ. כ-180 מילה בכתי"ק ובחתימת החידושי הרי"ם. מאחור כתובת הנמען כ 20 מילה בכתב יד קדשו וסימני שעווה. המכתב נדפס בספר מאיר עיני הגולה.
מצב טוב-טוב מאוד. קרעים קלים בקיפולים עברו שיקום אמנותי ללא פגיעה בטקסט. כריכת עור חדשה מפוארת.