"והוא חרב פיפיות להכרית הקליפות ולטהר העולמות… בסידור זה" (הרה"ק מברדיטשוב)
סידור התפילה החסידי-קבלי 'תפלה ישרה וכתר נהורה השלם', הנודע בשמו 'סידור ברדיטשוב', ע"ש מקום הדפוס הראשון וההסכמה הנוראה של רבי לוי יצחק מברדיטשוב שבראש הסידור. בסוף הסידור נדפס ספר התהלים. לאורך כל הסידור הגהות רבות בכתב יד.
לפנינו הסידור האישי בו נהג לשפוך את ליבו מרא דארעא דישראל הגה"ק רבי משה אריה פריינד, גאב"ד העדה החרדית ומגדולי בעלי המופת בדורות האחרונים. בדפים הראשונים של הסידור, רישומי בעלות בכתיבת ובחתימת הרה"ח נחמן פוקס, תלמידו ונאמן ביתו של הרמ"א פריינד, המעיד נאמנה שהרמ"א היה נוהג להתפלל מתוך הסידור שלפנינו, בעיקר את תפילות השחרית.
ואכן, הסידור משומש מאוד, בעיקר בתפילת שחרית, וניכרות בו אלפי התפילות הספוגות בדמעותיו של הגאב"ד. מעניין לציין את המקומות בהן סימני השימוש והדמעות מתגברים במיוחד – לאמור שבתפילות אלו שפך הרמ"א את נפשו במיוחד לישועת הכלל והפרט – ב'תפילה שקודם התפילה'; בפרשת שחיקת סממני הקטורת וסדר המערכה, שלפני תפילת שחרית (הידוע כמסוגל לפרנסה)'; ב'הלל הגדול' (עם שמות המלאכים שנדפסו בסידור); 'ויברך דוד'; 'קריאת שמע'; ברכת 'השיבנו'; ברכת 'ברך עלינו'; והתפילות שאחר התפילה הנקראות בפי המקובלים 'ירידת השפע'.
בראש הסידור מתנוססות הסכמות חסידיות חשובות מאת גדולי האדמו"רים: רבי לוי יצחק מברדיטשוב: "והוא חרב פיפיות להכרית הקליפות ולטהר העולמות… בסידור זה", המגיד מקוז'ניץ: "עיינתי בכולו וטוב הוא", החוזה מלובלין: "שיהיה בעולם סידור ובכוונות בעקבות משיחא", רבי פיניע'לע אוסטילער: "וזכות המחבר הקדוש זלה"ה יגן עלינו להתברך בכל משאלות ליבנו לטובה", רבי אהרן רוקח מבעלזא שליט"א [זצ"ל]: "הסידור הזה עם המלואים… חשיבות גדול אצלי" ורבי יואל טייטלבוים מסאטמר שליט"א [זצ"ל]: "ובטח יהיה לתועלת".
הגה"ק רבי משה אריה פריינד [תרס"ד-תשנ"ו], גאב"ד העדה החרדית. רבנו נולד בשנת תרס"ד, לאביו הגה"צ ר' ישראל אב"ד ור"מ הוניאד שבהונגריה בן הגה"צ ר' אברהם יהושע אב"ד נאַסאָד. אביו וסבו היו מגדולי חסידי צאנז שינאווא וסיגעט. רבנו גדל על ברכי סבו הגדול, ומילדותו בלט בהתמדתו בתורה וביראה. עוד בגיל 13 נבחן אצל סבו בעל פה שו"ע יורה-דעה עם ה"פרי מגדים", וחושן משפט עם "קצות החושן". כילד בן 8 נבחן בע"פ על הספר "קדושת יום טוב" [סיגעט] שהוא ספר מלא וגדוש בדרוש ובחסידות. בבית אביו שהיה אב"ד הוניאד, למד רבנו את מלאכת ההוראה והדיינות, כשהוא יושב לצד אביו בדיני תורה, ובעודו בן 18 כבר צירפו סבו לדיני תורה שערך בעירו נאסאד. לצד התמדתו יצא לרבנו שם כמי שמקדש עצמו, במיעוט אכילה ושינה, במיעוט בדיבור ובשמירת עיניים. רבנו אף עסק בתורת הסוד הרחק מעין רואים, אלא שאת כל זאת עשה בהצנע לכת, והיו שקראו לו ה"רמאי", כיון שהיה מרמה את הבריות ומצניע את מעלותיו. רבנו היה מתעורר בחצות הלילה וסוגר את דלת חדרו, שאיש לא יוכל לראות במה עוסק, כך עד זקנה ושיבה.
בשנת תרצ"ג החל לכהן כראב"ד נאסאד, אח"כ כיהן כאב"ד וראש ישיבת ראָגנא, ומשם עבר לעיר סאטמאר, שם כיהן כדיין ופוסק וראש ישיבה לצעירים תחת רבנותו של הרה"ק רבי יואל מסאטמאר, בצל קדשו הסתופף עשרות בשנים. בתפקידו כדיין בלט בבקיאותו הרבה בראשונים ובאחרונים. במיוחד לאחר המלחמה בלט בכוחו בהתרת העגונות, מרחוק ומקרוב שמעו את שמו של רבנו ונהרו אליו לקבל היתר להינשא. כשכבשו הרשעים ימ"ש את הונגריה, גורש רבנו לאושוויץ עם הרבנית ושמונת ילדיו, והם עלו על המוקד על קידוש השם. בנו הגדול של רבנו היה כבר בן 18 – בחור מופלג בתורה שניבאו לו גדולות.
שנים אחדות לאחר המלחמה עלה רבנו לארץ ישראל והתיישב בעיה"ק ירושלים, כאן התלכדו סביבו חסידי סאטמאר וקיבלוהו כראש החבורה. הרה"ק מסאטמאר מינה אותו כראש ישיבת סאטמאר, בראשה עמד כ-40 שנה והעמיד תלמידים הרבה. קשר מופלא שרר בין רבנו לתלמידיו, כאשר שימש לכל אחד כאב רחום וחנון. בכוחות אדירים נשא רבנו כל ימיו את צערו בליבו, כי אף שנישא שוב לאחר המלחמה לא זכה לזרע של קיימא. יחד עם זאת שמח בכל ליבו בשמחות ידידיו, והראה אהבה וחיבה יתירה לילדי ישראל. רבנו נתמנה תחילה כמו"ץ בבד"ץ של העדה החרדית, אח"כ נתמנה כחבר הבד"ץ, משנת תשל"ט כיהן כראב"ד, ומשנת תשמ"ט כיהן כגאב"ד העדה החרדית.
מלבד גאונותו האדירה בתורה של הגה"ק רבי משה אריה פריינד בנשאו בתפקיד הרם ביותר ביהדות החרדית כגאב"ד ה'עדה'. נודע רבנו כבעל רוח הקודש ופועל ישועות והנהגתו הייתה כשל אדמו"ר, על כל הנלווה לכך, הוא ניהל שולחנות – 'טישים', קיבל פתקאות – 'קוויטלאך' וקהל חסידיו נמנה באלפים, ביניהם רבים מחסידי סאטמאר שראו בו את אחד מגדולי תלמידיו של הרה"ק מסאטמאר אם לא הגדול שהם, והוא אף שימש כדומ"צ סאטמאר שבהונגריה. גדולי ישראל העריצוהו מאוד, הרה"ק רבי אהרן מבעלזא התבטא שהוא מטה את כל העולם לכף זכות! הגרי"ז סאָלאָווייטשיק מבריסק שלח את תלמידיו לשאול את רבנו דעת תורה בהלכה.
מפרט: סידור ברדיטשוב, [ירושלים, תשמ"ה]. סידור קבלי-חסידי, בו הידרו להשתמש הרבה מגדולי האדמו"רים. כולל ספר תהלים. 463, [32], 70, [10] עמ'. 18 ס"מ.
מצב טוב: סימני שימוש רבים. מצורף אישור חתום על-ידי נאמן ביתו של הגאב"ד, על אותנטיות הסידור ועל כך שהרמ"א השתמש בו תקופה ארוכה.