כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו
מכתב קודש נאה וחשוב, כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של תלמיד החת"ס הגאון הנודע רבי אליעזר זוסמן סופר אב"ד פאקש, המכתב נשלח אל בנו אהובו ובו הדרכה כיצד לעבור את סערות התקופה וברכות אב עצומות לו ולבניו אחריו. [כנראה פאקש, שלהי המאה ה-19].
לפנינו מכתב נאה ומושלם מתחילתו ועד סופו, החל מברכת "ב"ה" שבראש המכתב ועד לחתימתו המלאה של רבי זוסמן בסופו ותוספת ארוכה לאחר החתימה. המכתב הוא אישי מאוד, מאב לבנו, ואינו כולל תאריך ולא את שם הבן הנמען. לא ידוע לנו הרקע המדויק לכתיבת המכתב, אך הוא נכתב כמעין צוואת אב המדריך את בנו כיצד לעבור את סערות החיים, (בפרט באותה התקופה בה החלה ההתדרדרות הרוחנית בהונגריה). לקראת סיום המכתב מברך רבי זוסמן את בנו בברכות אב חמות לו ולצאצאיו.
"רק ראה שלא תלכד ברשת מחלוקת… רק… כוונה זכה רק לעבודת ה' ועיקר התפילה שיזכה לבנים צדיקים… בטח בה' אל תדחק השעה, צעיר אתה לימים למה לך עול רבנות תמלא כרסך בש"ס ופוסקים תלמוד בעיון וסוף הכבוד לבוא… כעתירת אביך המעתיר תמיד בעדך, הק' זוסמן באא"ף". לאחר מכן מופיעה תוספת ארוכה של ברכות ביידיש, כמעט כארכו של המכתב כולו.
הגאון רבי אליעזר זוסמן סופר [תקפ"ח-תרס"ג, החתם סופר ותלמידיו, עמ' סג-סה], היה רב וראש ישיבה בקישקונהלש ובפאקש שבהונגריה, ממנהיגי היהדות האורתודוקסית בהונגריה בשלהי המאה ה-19.
נולד בברטיסלבה (פרסבורג) לרב מרדכי אפרים פישל סופר זוסמן, גדול מקורבי החת"ם סופר וכותב קמיעותיו, ובנו של ר' זוסמן סופר הראשון. הוא נימול נימול על ברכי ה"חתם סופר" כמופיע בפנקס המילה של החת"ס. למד בישיבת פרשבורג בשנותיו האחרונות של החת"ס, ולאחר פטירתו למד כ-12 שנה אצל בנו הרב אברהם שמואל בנימין סופר ה"כתב הסופר", שאימצו כבנו לאחר פטירת אביו, ואצל הרב משה – המהר"ם שיק בירגין. נסמך לרבנות מידי הרב יחזקאל בנט מנייטרא.
רבי זוסמן היה מחסידיו של רבי חיים הלברשטאם מצאנז, ואף קיבל ממנו את השטריימל שלו, חרף התנגדותו הנחרצת של אביו לחסידות. בשנת ה'תרי"ד נשא את יאכט בת הרב יואל אונגר, רבה של פאקש, ועבר להתגורר בסמיכות לחמיו, שם התמנה לדיין, מגיד וראש ישיבה. בשנת ה'תרי"ז נתמנה לרב העיר קישקונהלש (האלאש), וקיבל גם כתבי הסמכה מהקהילות הסמוכות מיישא (אנ'), פלדיהז (אנ') וסאבאד-סאלאש (אנ'), בנוסף לרבנותו בהאלאש, והוא הגיע לעיתים מזדמנות לדרוש בהן. בשנת ה'תרל"ט, לאחר פטירת מהר"ם שיק, קיבל כתב רבנות מקהילת חוסט, אך הוא סרב. גם לכתב הרבנות שקיבל מקהילת פאפא סרב, משום שהבימה בבית הכנסת לא היתה ממוקמת כמנהגי האורתודוקסים.
בשנת ה'תרמ"ו, לאחר פטירת חמיו, עבר למלא את מקומו ברבנות פאקש. בפאקש כיהן שנים רבות עד לפטירתו בט' בתשרי ה'תרס"ג (10 באוקטובר 1902), ונקבר בה. התכתב עם רבני הונגריה בדורו, בהם הרב יהודה אסאד, הרב ירמיה לעוו, הרב ישעיה כ"ץ משארושפטק, הרב עמרם גרינוולד מצ'ורנה, הרב שמואל ארנפלד חותנו הרב יואל אונגר. ספריו: ילקוט אליעזר; ילקוט סופר על ספר תהילים; עט סופר; דמשק אליעזר; ספר המקנה; מִלֵּאה קטורת; יד אליעזר.
[2] עמ', 18 ס"מ. נייר משובח.
מצב טוב. קרע לרוחב הדף, מודבק מקצועית בדבק בלתי חומצי.