"וידע נא כי הנני משתדל יותר מכוחותי, והנני מזניח
ענינים נחוצים ביותר וגוזל הרבה זמן מלימודי ומישיבתי…"
מכתב היסטורי ארוך בין שני קברניטי היהדות, בעל תוכן היסטורי חשוב. נכתב כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של מנהיג יהדות ארה"ב הגאון רבי אהרן קוטלר, והוא ממוען אל הגאון האדיר רבי זלמן סורוצקין. המכתב עוסק בענייני הדת, הפוליטיקה והיהדות בארץ הקודש. ניו יורק, תשט"ו [1955].
במכתבו המרתק מתייחס רבי אהרן קוטלר לפעילותו הציבורית בעניין החינוך החרדי. ככל הנראה מדובר בפעילות עבור מוסדות ה'חינוך העצמאי' שהוקם זמן קצר לפני עת כתיבת המכתב. וכן על עניינים פוליטיים פנים חרדיים כגון "בדבר המו"מ עם נציג פא"י".
מהמכתב ניכרת השתדלותו הנוראה ותחושת האחריות שחש הגאון רבי אהרן קוטלר לצורך חיזוק עניין הדת והחינוך, וכפי שהוא כותב בעצמו בפתיחת המכתב "המברקים נתקבלו, והנני עמל יותר מכפי כוחותי לעזרתם…".
כמו כן מודיע רבי אהרן במכתב על ביקורם של שתי דמויות חשובות בארץ ישראל, ועל החשיבות הרבה שהגר"ז סורוצקין יעביר להם את המידע האמיתי, "כי מחוגים שונים כבר מכינים לפניהם הבהרת הדברים לפי רצון הצד האחר, ויראו להם מספרים שונים, ומטעים את האמת….", כן הוא מבקש שיכניסם אל מרן הגאב"ד דבריסק.
שמות רבנים אותם מזכיר הגר"א קוטלר במכתב: הגר"י אברמסקי, הגאב"ד דבריסק שליט"א, הד"ר יונג, הרב הולנדר נשיא הסתדרות הרבנים, הרב שכטר, הרב משה פוזין, הרב יצחק הוטנר והרב משה פיינשטיין.
הגאון רבי אהרן קוטלר [תרנ"ב–תשכ"ג], מגדולי גאוני הדור. מקים עולם התורה בארצות הברית. מייסד וראש 'ישיבת ליקווד' – הישיבה הגדולה בעולם, ישיבה המהווה מקרה ייחודי, בו עיר יהודית שלמה נבנתה סביב הישיבה. הרב קוטלר היה מן ה'עילויים' המפורסמים בעולם הישיבות בליטא. הוא כיהן כראש ישיבת 'עץ חיים' בסלוצק ולאחר מכן בקלעצק שבפולין. והיה ממייסדי 'ועד הישיבות' וחבר 'מועצת גדולי התורה' בליטא ולאחר מכן בארה"ב, אליה נמלט בזמן מלחמת העולם השנייה.
[1] אגרת אויר, 30×18.5 ס"מ. הכל בכתב ידו ובחתימת ידו של רבי אהרן קוטלר.
מצב טוב-טוב מאוד. סימני קיפול, מעט כתמי זמן. המכתב עבר שיקום אמנותי.