"וחכמי הדור שאלו תורה, עצה ותבונה מפיו ועצתו ישרה
כאשר ישאל איש בדבר האלקים" (גדולי הדורות ב')
אגרת היסטורית (פולמוסית), חשובה וארוכה, מאת "נשיא ארץ הקדושה" הגאון רבי אליעזר לאנדא – מגדולי הדור בליטא, בעל ה'דמשק אליעזר' על ביאור הגר"א לשו"ע – המצוטט רבות בספרות ההלכתית (חתום פעמיים). האגרת נשלחה אל גדולי ירושלים והיא עוסקת בכספי החלוקה, אודות המערערים על אופן החלוקה, וכן רשימות הנותנים והמקבלים, ביניהם רבי שמואל סאלנט והגאון מקוטנא. [ליטא], תר"ך [1860].
הנמענים הם: "ידידי נפשי היקרים הרה"ג המפורסמים צדיקים ותמימים אנשי שם מו"ה נפתלי הירץ מינצבורג ומו"ה יעקב לוצינער" ו"הגאון הגדול החסיד המפורסם אב"ד קוטנא" (בעל הזית רענן; בשולי האגרת). האגרת עוסקת בכספי החלוקה שנשלחים מערי ליטא: ווילנא, הוראדנא, בריסק, מינסק, אמדור ועוד, בפרטי החלוקה וכן אודות שדר"י הכולל.
כמו כן מופיעים באגרת פרטים אודות המערערים באופן חלוקת כספי הצדקה שע"י כולל (ווילנא) עדת הפרושים בירושלים: "ומה באפשרותיני לעשות, הרבה סבלנו זה יותר משלוש שנים ומנוחה לא מצאנו לא מאנשי גבולינו החפצים לערבב מעשה ידינו ולא מתוך .. אנשי כוללנו הכותבים פלסתר ומתאמצים בכל עוז להרוס .. ויהיה להם אשר להם ואנחנו נקיים.."
בדף השני מופיעה רשימה ארוכה של מקבלי ונותני כספי החלוקה והמעמד עבור תושבי ירושלים, עם פרטי שמות המנדבים והמקבלים ובתוכם שמות רבה של ירושלים רבי שמואל סאלנט וזוג' הרבנית, וכן הגאון מקוטנא זצ"ל. "סכום 75 מלונע מר' דוב להרב ר' שמואל סלאנט"; "..ליתן לאשת הרב ר' שמואל סאלאנטער שני רובל..".
הגאון רבי אליעזר לנדא מווילנא והוראדנא [תקס"ה- תרמ"ג; אוה"ר 2539], מגדולי חכמי ווילנא והוראדנא. מפורסם בחיבורו על ביאור הגר"א לשו"ע או"ח בשם "דמשק אליעזר" (ווילנא, תרכ"ח) אשר עשה אזניים לתורתו של רבינו הגר"א ומהווה בספרי הפוסקים מקור הלכתי חשוב לפסקי הגר"א. בן הגאון רבי שמואל. מצאצאי רבי דוד כתבן-חתן רבינו בעל הש"ך. נקרא ע"ש דודו-רבי אליעזר בן חיים שבתיל'ס. אחיהם של רבי אברהם יעקב יעקל, רבי יצחק אליהו בעל בירורי המידות. חתן קרובו רבי חיים ברוידא בעל "תורה אור" מגרודנא.
"
ויהי ראש וראשון לכל דבר עצה ותושיה בענייני עמנו בכלל ועדתו בפרט. מכל קצווי ארץ הריצו אליו אגרותיהם, גאונים רבים וחכמי הדור ושאלו תורה עצה ותבונה מפיו ועצתו ישרה כאשר ישאל איש בדבר האלקים וכאשר גדלה חכמתו וידיעתו בכל מקצועות התורה וכרוב עושרו ותפארת גדולתו כן רבה ענוות רוחו וצדקת טובו, כי היה נחבא אל הכלים ותחת צל הארז הגדול הזה חסו שאר עמו. היה נשיא ארץ הקדושה כממונה כולל הורודנא בירושלים" (גדולי הדורות ב', ירושלים תשנ"ו, עמ' 735).
הנמען הגאון רבי משה ליב זילברברג מקוטנא בעל הזית רענן [תקנ"ד-תרכ"ה], היה רב מפורסם בפולין ובירושלים. התפרסם בשם ספרו זית רענן. לפי מסורת המשפחה הם מצאצאי רבי יוסף קארו ה"בית יוסף". כיהן ברבנות בקוואל, בשפסק, בדוברי, בלאסק ובקוטנא, והתפרסם ברחבי פולין בגאונותו. בעיירות שבהן כיהן ברבנות פתח גם ישיבה, ולימד בה תלמידים שהגיעו מכל הסביבה. בשנת תרי"ז מסר לבנו הרב אברהם בנימין בייניש את כס הרבנות, עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, שם שכר דירה בחצרו של דוד ילין הראשון. את אחד מחדריו הקצה לבית מדרש, שם היה לומד כל היום, עטור בטלית ותפילין, ומלמד כל מי שחפץ ללא תשלום. היה ראש החותמים על ההסכם בין העדה הספרדית לאשכנזים בסכסוכים על מוסדות ותפקידים.
הנמען הנוסף רבי יעקב לוצינער, ייתכן שהוא הגאון רבי יעקב זאב ב"ר מנדל מלוצין. מחכמי ירושלים יליד העיירה לוצין שבלטביה, מגדולי תלמידי ישיבת וולוז'ין. עלה ארצה בשנת תקצ"ח והיה לאחד מעסקניה הבולטים של עדת הפרושים בירושלים באמצע המאה ה-19 וממקימי היישוב העברי בארץ ישראל. נפטר בשנת תרל"ה ונקבר בבית העלמין העתיק בחברון. היה מהמובילים בהשגת הרישיונות לחידוש בניית בית הכנסת חורבת רבי יהודה החסיד ומגבאי בית הכנסת. היה ממקימי ת"ת הכללי וישיבת עץ חיים וחתום בספר התקנות של הת"ת. בשנת תרכ"ג יצא בשליחות כשד"ר לארצות אירופה לטובת בית החולים ביקור חולים. נחשב כבעל ידיעות רבות בדקדוק ובמסורה ובשל כך נשלח על ידי חכמי ירושלים לארם צובא לבדוק את כתב היד של ה'כתר' והוא אבי משפחת יעקבזון הירושלמית לענפיה.
[2] דף, 26X21 ס"מ. באמצע המכתב תוספת חתומה מכותב נוסף.
מצב בינוני-טוב. כתמי זמן. במרכז הדף כתם שחור. שיקום אמנותי בהשלמת נייר. קרע משוקם עם חיסרון (רבע עמוד), בדף הנספח לאיגרת.