"…תוושעו בתשועת עולמים ותתברכו ממעון הברכות… ברכות וישועות ימלאו כל בקשותיהם לטובה…" (מברכות הרבי במכתב)
מכתב זעקה נואשת לעזרה על סיפה של השואה, כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של הצדיק הנשגב בעל המופת האדמו"ר רבי יחזקיה פיש ממאטעסאלקא. תרצ"ט [1939]. מכתבי האדמו"ר נדירים ביותר.
במכתבו המזעזע שלפנינו שנשלח אל יהדות אמריקה ממטסלקה שבהונגריה, מתנה הרבי הקדוש את מצב היהדות באירופה. הרבי משתמש ברמזים, בעקבות הצנזורה שלדברי הרבי העלימה את מכתבו הקודם. מהמכתב ניתן לראות כי כביכול הרבי מוותר על חייו שלו בבחינת "מוטב ייכנס החץ בי", ועיקר תחינתו לפעול עבור הצלת שני בניו.
וכה כותב הרבי במכתבו המזעזע: " אדונים נכבדים! מעולם לא העמסתי על שום אדם בכאלה, אכן ידוע מעמדנו זה אשר אין יוצא ואין בא מחמת חמת המציק… בני חביבי ה"ה הרב מוה"ר אליעזר שליט"א… וגם אחיו הקטן הבחור החשוב מאוד נעלה… לקיים בהם מצוות פדיון שבויים (ההדגשה במקור)… כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא… קצר המצע מהשתרע לבאר ולתאר הלחץ זו הדחק… שתים שהן הרבה ובאים כאחת". זעקתו לא נותרה ללא מענה ושני בניו ניצלו מהתופת. הרבי מסיים את מכתבו בברכות: "תוושעו בתשועת עולמים ותתברכו ממעון הברכות… ברכות וישועות ימלאו כל בקשותים לטובה"
האדמו"ר רבי יחזקיה פיש ממאטעסאלקא [תרמ"ה-תש"ד], בנו של האדמו"ר הרה"ק רבי אהרן ישעיהו פיש מהאדאס, בעל 'פרח מטה אהרן' ו'קדושת אהרן', מנכדי רבי יעקב פיש מקאלוב (איש סודו של מהרי"א מקאלוב), שנתברך על ידי הבעש"ט באריכות ימים וחי 113 שנים. משפחת פיש היתה מאבות החסידות בהונגריה במשך דורות. רבי יחזקיה פיש היה גדול מאוד בתורה בנגלה ובנסתר. לאחר פטירת אביו בשנת תרפ"ח, החלו לנהור אליו יהודים רבים לעצות ולברכות ושמו נתפרסם בעולם. הוא הקים בעירו ישיבה חשובה, ולימד תלמידים רבים. היה כל חייו מדוכא ביסורים. בשנת תש"ד נשלח עם בני קהלתו לאושוויץ וכל הדרך עודד את רוחם לקדש שם שמים באהבה, ולפני כניסתו לתאי הגזים אמר וידוי בהתלהבות, הי"ד. (אנצי' לחסידות, ב', עמ' קפט; אוצר הרבנים 9117). בנו, רבי אליעזר פיש אב"ד מאטעסאלקא, ניצל מהשואה והיגר לברוקלין, ניו-יורק, בה נתפרסם כאדמו"ר מהאדאס, בעל "נועם שיח".
[1] גלוית דואר, כתובה משני צדיה. כ 10X15 ס"מ. הגלויה נושאת את לוגו האדמו"ר, מבוילת וחתומה, וכולה בכתב יד קדשו ובחתימתו של הרבי.
מצב טוב. סימני קיפול.