"ומעולם לא הלכתי עם הרודפים אחר הגדולה והכבוד והנשיאות"
מכתב חשוב ובעל ערך היסטורי מאת השר הדגול משה מונטיפיורי לרבי יהודה (רפאל) נבון הראשון לציון המקפל במס' שורות את "פולמוס הדוחות הכספיים" של ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם (פקו"א) שבראשות הרב צבי הירש לעהרין מאמשטרדם. כן את חיבתו הגדולה של ה"ה משה מונטיפיורי לחיבת וישוב הארץ ולא להתערב במחלוקת. בנוסף נרמז במכתב אילוצי פרישתו של רבי יהודה רפאל נבון מכס 'הראשון לציון' עקב חילוקי דעות והעברתו לרבי אברהם חיים גאנין.
בתחילת מכתבו מרמז ה"ה משה מונטיפיורי על אילוצי פרישתו מכס הראשון לציון בשנת תר"ב עקב פולמוס בין תומכיו לתומכי הרב אברהם חייים ג'אנין, "ראשונה אשפוך שיחי לפני יושב מרום להרים קרנו מעלה מעלה ולהושיבו על גפי מרמי קרת בהשקט ובטח".
עיקר מכתבו הוא על 'פולמוס הדוחות הכספיים' שהתחיל בשנת ת"ר על ארגון פקו"א אשר מושבו היה באמשטרדם ונגד מנהלו ומייסדו הרב צבי הירש לעהרן, שחלק מאנשי ירושלים חלקו על אופן ביצוע חלוקת כספי התמיכה של הארגון, וע"ז משיח לבו השר הנכבד בזה"ל, "והנה באתי להודיעו כי צר לי מאוד לדעת את כל דברי ריבות אשר נאמרו נגד הרב המופלג מו"ה צבי הירש לעהרן כי הוא אחד מיקירי עמנו ותומכי ארץ הקדושה..".
הוא ממשיך לכתוב בענוותנותו הגדולה, "אמנם לא ידעתי איככה אוכל אנכי להשבית המדון הזה אשר בין איש לרעהו, הלא אנכי לבד כאחד האנשים האלה אשר כל חפצם וכל מגמתם לעשות טובה עם אחב"י היושבים על אדמת הקודש, ומעולם לא הלכתי עם הרודפים אחרי הגדולה והכבוד והנשיאות, ואיך אצווה על האחד או על השני לעשות כרצוני..".
מצד שני הוא כותב, "הן אמת מאז הכרתי את הרב ר' צבי הירש ידעתי את חפצו לעשות חסד עם אחב"י, אבל גם את זאת לא אוכל כחד כי יש אנשים אשר לא חשקה נפשם בדרך חלוקת הנדבות בארה"ק מטעם הכמוס עמהם, ולזה אין לאל ידי לעשות מטוב ועד רע, כי אם להתפלל לפני בוחן כליות ולב להסיר המכשול הזה מקרב עמינו".
ומסיים את מכתבו בציפיה גדולה, "וירחם את ציון במהרה בימנו ואז נשיר שיר חדש לאלוקי אבותינו". וחותם שמו בלשון הקודש ובלועזית.
סר משה מונטיפיורי (תקמ"ד-תרמ"ה). עניו וצדיק ותמים בכל מעשיו. שר גדול ליהודים ונכבד בעיני כל בית ישראל בכל מקומות מושבותיהם בכל העולם כולו ובמיוחד בארץ הקודש. תומך, מסייע, מקים ומייסד של עשרות גופי צדקה, בתי חולים, בתי מלאכה, ת"ת וישיבות, בתי מלאכה, מוסדות הקודש וסיוע לתלמידי חכמים ועוד. מגן ומושיע בעת צרתם של אחיו היהודים בגולה הנאנקים תחת משטרים קשים ובכל מקום שהיה יכול להשפיע. חי למעלה ממאה שנה ועד זקנה ושיבה לא נס ליחו. כל פעולותיו הגדולות והנצורות רשומים על דפי ההיסטוריה במשך הדורות.
הראשון לציון רבי יהודה נבון זצ"ל. (? – תר"ה). בן רבי רפאל נבון ונכד רבי יהודה נבון בעל 'קרית מלך רב' בנו של הגאון בעל 'מחנה אפרים'. היה שד"ר ערי הקודש ירושלים וחברון לעבר הגולה לסייע לישוב של עדת קהל הספרדים בארץ הקודש ופעל רבות למען צרכי ציבור באהבה ומסירות. אחרי פטירת קרובו, רבי יונה משה נבון בתר"א, מונה אחריו לאב"ד ולראשון לציון של ירושלים, למשך פחות משנה אחת עד תר"ב וזאת בעקבות פולמוס בנוגע למינוייו בין תומכיו לבין תומכי רבי חיים אברהם ג'אגין, עד אשר נאלץ לפנות את מקומו להרב גאגין. ספרו – 'דגל מחנה אפרים' ליישוב השגות על ספרו של זקנו 'מחנה אפרים' – (לא נדפס). נפטר בשנת תר"ה ומנוחתו כבוד בחלקת הספרדים שבהר הזיתים.
[1] דף כפול – מקופל כמכתב עם כתובת הנמען מאחוריו (קרע בשולי הדף האחורי עקב פתיחת המכתב). 15 שורות. 22.5X18.8 ס"מ. כתב נאה. סימני קיפול. מעט כתמים. מצב טוב.