מכתב ברכות מאת השו"ב המפורסם הגאון החסיד רבי יוסף אריה פרעגער (ר' יאשע שוחט – ר"י שו"ב), בעל "מנחת יוסף", מחשובי חסידי סלונים – לרגל נישואי האדמו"ר ה"ברכת אברהם" מסלונים, ולרגל הולדת בן זקונים לידידו רבי אלעזר הכהן רוזובסקי (ר' לייזא) לאחר הגיעו לגבורות – בריסק, אדר תרס"ד.
המכתב, ובו ברכות מופלגות, נכתב ונשלח מבריסק לידידיו מחסידי סלונים בטבריה. חלקו הראשון של המכתב נכתב אל המחותנים רבי נח ויינברג, אביו של האדמו"ר ה"ברכת אברהם" מסלונים, ואל רבי מרדכי לידר (ר' מוטק'ה), אבי הרבנית הדסה, חותנו של ה"ברכת אברהם". תאריך המכתב הוא מערב ראש חודש ניסן תרס"ד, פחות משבועיים לאחר נישואי ה"ברכת אברהם" שנערכה בטבריה בי"ז אדר תרס"ד.
[בסוף הקטע הראשון הוא מזכיר בדרך אגב את "ידידינו ר' מלח". כוונתו אל החסיד רבי אברהם מלח מבריסק (נודע בכינויו רבי אברהם "מלאך"), מחשובי תלמידי ה"יסוד העבודה", "המלמד" של הגר"ח מבריסק – אודותיו ראה בספרו של הרב שמעון מלר, "רבן של כל בני הגולה", א, עמ' 114-118].
בהמשך המכתב מברך הכותב את ידידו רבי אליעזר הכהן רוזובסקי (ר' לייז'א, תקפ"ב-תרע"ה – יסוד המעלה, א, עמ' רסד) לרגל הולדת בן זקוניו בגיל 82 [!] (כנראה מזוו"ש): "אברכו בברכת מז"ט מבנו הנולד למזל טוב ולגדא טבא. יברכו ה' באורך ימים שיזכה להובילו לחופתו ולראות ממנו דור ישרים יבורך, ויזכהו ד' לגדלו ברוב נחת לתול"ח ולמע"ט [=לתורה לחופה ולמעשים טובים], באריכת ימים ושנים טובים… 'זכר' בגי'[מטריה] 'ברכה', זכר בא וככרו בידו… ".
בסיום המכתב מבקש ר' יוסף אריה מידידיו בטבריה שיתפללו עבורו שיזכה לממש את תוכניתו לעלות לארץ הקודש ולהתגורר בקרבתם. בחתימתו הוא חותם: "יוסף ארי' פרעגער בן שרה פעריל".
בעמוד האחורי של המכתב דורש ר' יוסף אריה בשלומם של שאר ידידיו מחשובי חסידי סלונים, בהם: הישיש ר' שמואל שמעיה הכהן כ"ץ, רבי יהודה ליב קסטלניץ ובנו רבי מרדכי חיים סלונים (ר' מוטל' – הרמ"ח), ר' מתתיהו ויינברג (אחיו של ה"ברכת אברהם") ורבי מתתיהו סנדברג, ועוד.
בסוף הקטע הנ"ל כותב ר' יוסף אריה דברי תוכחה לרבי נחום אליהו הלוי [?]: "אתפלא, מיום בואו לא הגיע לי פ"ש [=פרישת שלום], הלא כבר נאמר גם קנאתם גם שנאתם כבר אבדה. יזכור נא ימי קדם אשר הייתי באמנה אתו. ימי הנעורים חלפו, וקרוב לימי שיבה, יאריך ד' ימינו לתקן העבר ובקשה על העתיד". בסוף הקטע הוא מוסר דרישות שלום מכמה מידידיו חסידי סלונים שבבריסק.
הגאון החסיד רבי יוסף אריה פרעגער , נודע בכינוייו "ר' יאשע" ו"ר"י שו"ב" (נולד בין השנים תקצ"ה-ת"ר, ונפטר בי"ב טבת תרע"ב), מגדולי וחשובי חסידי קוברין וסלונים. תלמיד מובהק של האדמו"רים הרה"ק רבי משה מקוברין והגה"ק בעל ה"יסוד העבודה" מסלונים. בזמנו נודע והתפרסם בחיבורו החשוב "מנחת יוסף", שני חלקים (ווארשא תרמ"ה) על הלכות שחיטה וטריפה, שהיה בזמנו מהחיבורים החשובים ביותר במקצוע זה. ספריו אלו התעטרו בהסכמות נלהבות ביותר של עשרות מגדולי דורו, בהם: מהרי"ל דיסקין, ה"בית הלוי", הגרי"א ספקטור מקובנה, הנצי"ב, הגר"ח מבריסק ומהרש"ם מבערז'אן, ועוד רבים. שנים רבות כיהן כיהן כראש השוחטים ובודקים בבריסק בימי רבנותם של מהרי"ל דיסקין ובעל ה"בית הלוי". המהרי"ל וה"בית הלוי" הקפידו לא לאכול בשר כי אם משחיטתו. בשנת תרע"א, בזקנותו, עלה לארץ והתגורר בטבריה שנה אחת עד לפטירתו. עיקר פרסומו לדורות הוא מספריו שבסטנסיל הידועים בשמם "כתבי ר"י שו"ב", שני חלקים, בהם העלה על הכתב סיפורי צדיקים ששמע בחייו מרבותיו וממקורות שונים.
[1] דף (שני עמודים כתובים). 22 ס"מ.
מצב טוב. קרעים קלים. סימני קיפול.