מכתב חשוב ובלתי ידוע, הדרכה לכלה העומדת להינשא (אחיינית הרבי), כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של האדמו"ר מפיאסצנה הרה"ק רבי קלונימוס קלמיש שפירא בעל 'חובת התלמידים' ו'הכשרת האברכים'. פיאסצנא, שנות התר"פ [1920].
מכתב ההדרכה האישי והחשוב שלפנינו ממוען אל אחיו של הרבי ר' מנחם מנדל. הרבי פונה במכתבו אל "אחי יקירי מחמד נפשי ולבבי הרה"ח בנש"ק כש"ת מו"ה מנחם מנדל שליט"א" (במאמר המוסגר נוסיף כי בהיסטוריוגרפיה החסידית לא ידוע על אח של בעל ה'חובת התלמידים' בשם ר' מנחם מנדל. ואין לומר שהתואר "אחי" במכתב שלפנינו כוונתו לתאר קרבה נפשית, מכיוון שבהמשך המכתב מזכיר הרבי את "זוגתך – גיסתי". וייתכן שר' מנחם מנדל היה אחיו רק מאמו, בתו של הרה"ק מחנצ'ין).
בהמשך המכתב פונה הרבי באופן אישי אל הכלה בהדרכה מעשית וחשובה כיצד לבנות את ביתה. וכה פותח הרבי את פנייתו אליה: "ואַת פייגעלע תחי', כאשר החלות לבנות את בית ישראל, תדעי…" והרבי ממשיך בהדרכה ארוכה כיצד צריך להיראות בית יהודי, למה צריך לשאוף ואיך לבצע זאת. בשולי המכתב מוסיף הרבי לאחיו דברי חיזוק ואמונה: "בעניין מסחרך כועס אני עליכם שאתם דואגים, איפה בטחונך ואיה אמונתך בד'?". מכתב חשוב ומרתק.
הרה"ק רבי קלונימוס קלמיש שפירא [תרמ"ט- תש"ד], בנו של הרה"ק רבי אלימלך מגרודז'יסק. גאון מופלא בנגלה ובנסתר. במקביל לאדמו"רותו בפיאסצנא, יסד האדמו"ר את ישיבת 'דעת משה' בוורשה ושימש בה כראש ישיבה (למרות שמעמדו של ראש ישיבה בפולין היה פחות בהרבה מזה של אדמו"ר), באומרו: "לחסידים המבוגרים יש להיכן ללכת וממי ללמוד, לא חסרים רבי'ים שיקרבו אותם. אני רוצה לקרב דווקא את צעירי הצאן, שלא ירעו בשדות זרים". רבי קלונימוס קלמיש נודע בספרי ההדרכה שחיבר 'חובת התלמידים', 'חובת האברכים', 'אש קודש' וספרים נוספים. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נלכד רבי קלונימוס קלמיש בוורשה, המכותרת על ידי הגרמנים. בהפגזות נהרגו בנו, כלתו ודודתו, וזמן קצר לאחר תחילת הכיבוש הגרמני מתה גם אמו. למרות האסון האישי, ולמרות הצרה הכללית, סירב האדמו"ר להצעות בריחה שונות שהופנו אליו והעדיף להישאר עם חסידיו בגטו וורשה עד הסוף. בגטו עשה האדמו"ר מאמצים עילאיים בכדי לשמור על מסגרת החיים היהודיים. לאפשר גישה של נשים למקווה טהרה; לקיים את מסגרת החגים – אפיית מצה בפסח וכדומה; קיום ברית מילה, ועוד. הוא ערך את שולחנותיו הטהורים, בלב התופת, במרתפים נסתרים של מפעלים נטושים, בהם התקבצו מאות ואלפים מהנשמות השבורות והגופים ההרוסים, שבדרשות החיזוק שהרבי נשא בפניהם, הוא רומם אותם מתוך עמק הבכא אל גבהים רוחניים. אותן דרשות מרטיטות קובצו על ידיו לספר 'אש קודש'. אותו קבר מתחת להריסות של בניין בגטו, וצירף לו מכתב בו ביקש שאם ימצא מישהו את הכתבים, שיקח אותם לארץ ישראל ויוציאם לאור (וכך אכן היה). לאחר מרד גטו ורשה, גורש הרבי עם היהודים שנותרו בחיים למחנה הריכוז טרווניקי, ליד לובלין. שם נרצח, יחד עם שאר יהודי המחנה.
[1] דף נייר. 21X 14 ס"מ. דיו על גבי נייר מכתבים רשמי, כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של ה'חובת התלמידים'.
מצב טוב. כתמי זמן. סימני קיפול. קרעים בקיפולים ובשוליים, ללא חיסרון בטקסט.