מכתב ארוך [37 שורות], עמוס בברכות בעידנא דחדוותא [-זמן שמחה, המסוגל לישועות]. בכתב יד קדשו ובחתימתו של האדמו"ר רבי אברהם וינברג מסלונים בעל 'בית אברהם'. שנשלח אל חסידי סלונים בעיר הקודש טבריה לרגל חתונות בתו.
הרבי פותח את מכתבו: "אהובים וידידים יקרים ונחמדים וותיקים וחסידים…". הוא ממשיך וכותב לחסידים על הכנותיו לשמחת נישואי בתו יוטא עם בן אחותו החתן משה יעקב הכהן רפופורט [שנספה בשואה עם כל משפחתו]. הרבי מתנה את צערו על המצב המסוכן השורר באירופה: "אכן צוק העתים והמתחדשות בכל יום חדשים מקרוב באו אשר לא שערום אבותיכם הדוחק ופיזור הנפש ודמם הנשפך כמים…".
האדמו"ר מעתיר מברכותיו לרגל השמחה השרויה במעונו: "ופקוד יפקוד אתכם ויחננכם חסדיו המגולים והמרובים בכל הפרטים יצליח אתכם כחפץ לבבכם הטובה ויאיר לכם אורו הטוב בתפילה וש"ק ועבודתו הק' מאפלה לאור גדול ולגאולה שלמה" וחותם בחתימתו המלאה: "אברהם בהרה"ק זצללה"ה זיע"א ועכי"א מסלאנימא".
האדמו"ר רבי אברהם ווינברג (השני) [תרמ"ד – תרצ"ג], האדמו"ר מסלונים בברנוביץ', בדור השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות סלונים. מכונה ה'בית אברהם' על שם ספרו. הוא נולד מספר חודשים לאחר פטירת אבי סבו רבי אברהם וינברג (הראשון) בעל ה'יסוד העבודה', מייסד חסידות סלונים, ונקרא על שמו. אביו היה האדמו"ר מהר"ש שכיהן כאדמו"ר השני בחסידות סלונים. רבי אברהם נישא בשנת תרס"א לבתו של האדמו"ר רבי צבי הירש מלומאז'-קוצק, נכדו של רבי מנחם מנדל מקוצק. עם התמנותו לאדמו"ר התמנה כנשיא כולל רייסין ופעל רבות למען היישוב החסידי בארץ ישראל. בין חסידיו בארץ נמנו הרב משה קליערס רבה של טבריה, רבי מרדכי חיים סלאנים (לימים – מנהיג חסידי סלונים), הרב אשר זאב ורנר ועוד רבים. ספרו בית אברהם ידוע ברוב עמקותו במחשבת החסידות, על שמו ישיבת 'בית אברהם' סלונים בירושלים.
[2] עמ'. 20 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמי זמן. סימני קיפול. קרעים זעירים בקיפולים ללא פגיעה בטקסט.