"עליו עומד שליש העולם"! (הבעש"ט על רבינו)
מסמך היסטורי נדיר וחשוב, כולו [8 שורות, כ-47 מילים] בכתב יד קדשו ובחתימת ידו של גדול וקדוש הדורות מרנא ורבנא רבי יחזקאל לנדא אב"ד פראג בעל ה'נודע ביהודה'. פראג, תקל"ה [1775].
לפנינו קבלה היסטורית שכתב הנודע ביהודה לפרנסי קהילת פראג – אודות משכורתו כרב העיר. שמלבד ערכו הסגולי של כתב היד שאין ערוך לו, ככתב יד קדשו של גדול הדור, שכל חכמי דורו, אפילו ברי פלוגתתו כדוגמת הבעש"ט, התבטאו אודותיו בביטויים מרעישים שלא נשמעו כדוגמתם (ראה הרחבה). הרי שהמכתב מלא בפרטים היסטוריים מרתקים, שאין כל דרך ללמוד אותם ממקורות נוספים: כמו מה הייתה משכורתו של גדול הדור, ברבנות החשובה ביותר באירופה, וכיצד היו תנאי התשלום.
נוסח כתב היד:
"קויטונגפערי [קבלה על] חמש ושבעים זה' [זהובים] שקבלתי מכבוד קפ"ו [קציני פרנסי ומנהיגי] קהלתינו
והוא המגיע לי מהם הוספת השכרתי כפי הכתב
שנתחייבו, וזה בעד רבע שנה דהיינו מן
פרימא[?] פאברירי [פברואר] עד אולטמאי[?] אפריל
העבר. ולראי' חתמתי היום יו' ה' חית תמוז
דהאי שתא תק למד היא [תקל"ה] לפ"ק פראג יצ"ו
הק' יחזקאל סג"ל לנדא"
כה מרגש למשש בידיים מסמך שכתב גדול הדורות בעצם כתיבת יד קדשו. כביכול דמותו העצומה של הנודע ביהודה, שהיא לגבינו לא יותר משיטה הלכתית מופשטת או סברא גאונית, קורמת לפתע עור וגידים בדמות של רב העיר הדן עם מעסיקיו אודות תנאי משכורתו.
רבינו יחזקאל הלוי סגל לנדא [תע"ד-תקנ"ג], מגדולי וקדושי הדורות שקמו בעם ישראל ואשר כל בית ישראל נשען על פסקיו כאחד מן הראשונים. בצעירותו נמנה על ראשי הקלויז בבראד, באותן שנים למד בחברותא את כתבי האר"י עם ראש חכמי הקלויז רבי חיים צאנזער (הראשון) ובד בבד כיהן כאב בית הדין.
בשנת תקי"ד הוזמן לכהן ברבנות החשובה באירופה – בעיר הגדולה פראג וכראש הישיבה הגדולה שם, בה העמיד אלפי תלמידים, ביניהם מגדולי הדור. בפראג פקע שמו כגדול הדור ושאלות לאלפים נשלחו אליו ממקומות מרוחקים ביותר. כ-850 מתשובותיו הדפיס בספרו "נודע ביהודה". בשיטתו ההלכתית לא היסס להביע את דעתו, גם כאשר שיטתו נגדה את דעת הרבנים האחרים, למשל בהיתר גילוח בחול המועד ובפרשת הגט מקליווא, שהסעירה את העולם הרבני בתקכ"ז. ואף מתנועת החסידות הביע הסתייגות, שכן ראה בה חידוש מסוכן.
למרות זאת גדולי החסידות התייחסו אליו באופן מיוחד והתבטאו אודותיו בהתבטאויות נדירות שלא נשמעו כמותן. מקובל שכאשר גילו לבעש"ט מן השמים שלטובת נשמתו עליו לשמש תלמיד חכם, הוא נסע אל הנודע ביהודה והגיש לו גחל להצית את מקטרתו. כמו כן מקובל שהבעש"ט אמר עליו: "על ה'דראנג' [-אדם גבוה, הנוב"י היה גבה קומה] הזה עומד שליש העולם"! עוד אומרים בשם הבעש"ט, "היתה לו לבורא נשמה חדשה שלא היתה עדיין בעולם והיתה גנוזה במרומים עד שנולד הרב מפראג". בעל הדברי חיים מצאנז הסביר את התנגדותו של הנודע ביהודה לחסידות, כי לפני ירידת נשמת הבעל שם טוב לעולם התנגדו המלאכים לירידת הנשמה מחשש שתחזיר בתשובה את כל כלל ישראל, וכבר מנוי וגמור היה שלא להוריד את נשמת הבעל שם טוב לעולם, עד שאמר הנודע ביהודה שהוא ירד לעולם להתנגד לשיטתו.
הנודע ביהודה התנגד לאמירת "לשם ייחוד", שתיקן הבעש"ט ועל החסידים שנהגו לאמרו כתב: "ועל דור יתום זה אני אומר: 'כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם וחסידים יכשלו בם' [נודע ביהודה מהדורא קמא, יורה דעה, עמ' צ"ג]." אודות כך נפוצה האגדה שכאשר ביקש המדפיס מסדילקוב להדפיס מחדש את הנודע ביהודה, חפץ להשמיט באותה תשובה את המלה "וחסידים" ולכתוב במקומה "ופושעים", כלשון הכתוב [הושע יד, י]. כאשר נודע על כך לנודע ביהודה, הפטיר: "אני עשיתי את מ"פושעים" "חסידים"; עכשיו באים הם ומבקשים לעשות את "החסידים" – ל"פושעים"…"
ספריו שו"ת נודע ביהודה, חידושי צל"ח ושאר ספריו, הם מספרי היסוד החשובים ביותר בארון הספרים היהודי. החיד"א בספרו "שם הגדולים" כותב על הספר 'נודע ביהודה': "החכם בחכמתו יכיר מספריו כי רב הוא ומופלא מגדולי הדור, גאון עז תהלות ישראל וגדול כבודו…". בעל ה"חתם סופר" כותב עליו (ח"ב, אבה"ע, סימן צה): "ודבר אלקים בפיו, אמת".
11X14 ס"מ. נייר איכותי.
מצב טוב מאוד. מעט כתמים.