מכתב שו"ת יפהפה ומושלם, המתפרש על פני שלושה עמודים, בכתיבה איטלקית נאה, בכתב יד קדשו ובחתימתו של הגאון רבי רבי יהושע בן ציון סגרי אב"ד קסאלי. מכתב השו"ת הנדיר בשלמותו כולל את מכתב השאלה, חתום; מכתב התשובה, חתום; הסכמה חתומה על התשובה; ופלפול ארוך. סקאלי, [שנות ה'ת"ק, המאה ה-18 לערך].
המכתב ממוען אל הגאון רבי יהודה חיים גירון (ראה אודותיו בשו"ת זרע אמת יו"ד סי' ל"ב, שם מופיעה תשובה ממנו). התשובה שלפנינו עוסקת בעניין ברכת שהחיינו בבגדים שנעשו ליקרא דשכבי [לאבלים]. באורח נדיר מופיע על גבי התשובה מכתב הסכמה על התשובה מאת אחד מגדולי אותו הדור, החותם על ההסכמה בראשי התיבות "הצעיר אכי"ם".
רבי יהושע בן ציון סגרי אב"ד קסאלי [נפטר תקס"ט], שימש כדיין בוירצללי ולאחמ"כ כרבה של קסאלי שנים רבות (ראה סדר יחוסו אצל רבי חננאל ניפי, בתוך תולדות גדולי ישראל עמ' 107).
משפחת סגרי הייתה מן המשפחות הרבניות המפוארות בקהלות איטליה. ראש השושלת הג"ר חיים סגרי זלה"ה שהתנגד לגה"ק רבי יעקב חזק זלה"ה בענין הסדר של תקיעות שופר. בנו הגאון רבי אלישע היה תלמיד חכם חשוב וכיהן כרב בעיר וירצ'ילי, בנו של רבי אלישע היה הג"ר יהושע בן ציון סגרי זלה"ה, כותב המכתב שלפנינו, שהיה גם הוא רבה של וירצאלי ולאחר מכן בערך בתק"ה נבחר לרבה של קאסאלי ושימש כרבה של העיר קרוב לשבעים שנה, כפי עדותו בהקדמתו לספרו קיצור דיני טריפה, כתב היד של חכמי איטליה בעניני ברית מילה (נמצא בארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי בבית הספרים הלאומי במחלקת איטליה).
חשוב לציין, כי היו שני חכמים בשם זה באיטליה. הראשון היה רגיל להשתמש בשם יהושע סגרי בלבד וחיבר שירים רבים שבטעות מייחסים גם אותם לרבינו, והשני היה רבה של קסאלי, כותב המכתב שלפנינו, שנהג לחתום בשם יהושע בן ציון. (ראה אודותיו: אוצר התורה, ירושלים תשע"ה, עמ' 607; אנציקלופדיה לחכמי איטליה, ירושלים תשע"ח, עמ 130; אסופות – י, ירושלים תשנ"ז, עמ שכט; זכור לאברהם, חולון תשנ"ב, עמ' 261).
[1] גיליון נייר, מחולק ל-[3] עמודים כתובים. 24X17 ס"מ כל עמוד. נייר עבה ומשובח. כתיבה איטלקית יהודית נאה. על גבי המכתב נרשם באיטלקית שהכתב נשלח מקסאלי לפארמה.
מצב טוב-טוב מאוד. סימני קיפול. כתמי זמן. המכתב מקופל כאיגרת. סימני תלישת החותם, ללא פגיעת טקסט.