ספר משכנות לאביר יעקב. חלק א'. על שמירת ומורא מקדש בזה הזמן. מאת רבי הלל משה מעשיל גלבשטיין. ירושלם, תרמ"א [1881]. מהדורה ראשונה. הקדשת המחבר בכתב ידו.
בספר שלפנינו פורס המחבר באריכות את דעתו הידועה, שיש גם היום להעמיד שומרים במקום המקדש לכבוד ולתפארת. המחבר נודע בדעה שעל אף שבית המקדש חרב, עדיין יש את המצוה שכתובה בתורה להעמיד שומרים. כידוע, המחבר פעל ככל יכולתו להסדיר את הדבר, ופנה לגדולי דורו בהרבה ארצות.
רבי הלל משה מעשיל גלבשטיין [תקצ"ד – תרס"ח], מהשרפים שבין חסידי קוצק. לתקופה מסוימת עזב את קוצק ונסע להסתופף בצל ה'צמח צדק' מליובאוויטש. לימים כאשר חזר לקוצק שאל אותו הרבי מקוצק, כדרכו שהיה מדבר בקיצור נמרץ: "מנדל מנדל – לגזרה שווה?" (שמם של השרף מקוצק ושל הצמח צדק היה זהה – שניהם נקראו מנחם מנדל). לאחר פטירת השרף מקוצק, המשיך הרב גלבשטיין לנסוע לרבי יצחק מאיר אלתר מגור ולאחר פטירתם של ה"חידושי הרי"מ" וה"צמח צדק", עלה רבי מעשיל לארץ ישראל, והיה החסיד קוצק הראשון בארץ. גדולי ירושלים עמדו עד מהרה על טיבו והאדר"ת, רבה של ירושלים, למד איתו באופן קבוע שיעור בהלכה, והתבטל לפניו כתלמיד לפני רבו. הרב שניאור זלמן פרדקין נהג להתייעץ איתו בשאלות קשות והגאון מבריסק, רבי יהושע ליב דיסקין, התפעל מגאונותו ומחריפותו. רבי מעשיל חיבר ספרים רבים, בהם משכנות לאביר יעקב על מסכת תמיד ודיני שמירת הר הבית והכותל המערבי בזמן הזה.
הספר הזה נדפס במשך תקופה ארוכה. ולפנינו המהדורה הראשונה שיצאה מאת המחבר, וכאמור עם הקדשה בכתב ידו. עיין: ש’ הלוי, הספרים העבריים שנדפסו בירושלים, ירושלים תשכ"ג, עמ’ 116, מס’ 327.
[4], ג-נה, [2] דף. 32.5 ס"מ.
מצב טוב. מעט קרעים ללא חסרון. דפים חומים. כריכה פשוטה בלויה.