"כן פירש לי מר חלמא ז"ל"
כתב יד נאה מאוד, העוסק בעומק העניינים של הקבלה המעשית ושידוד מערכות הטבע באמצעות כוחות מיסטיים. שני עמודים כתובים ביופי ובבהירות נפלאה ובסידור טיפוגרפי מושלם, בכתב יד קדשו של המקובל האלוקי רבי שלום שבזי, גדול משוררי ומקובלי תימן בדורו ושעל פי המסורת היה זוכה מדי ערב שבת לקפיצת הדרך מתימן לארץ ישראל. כתב היד הינו מתוך המהדורה הראשונה של ספרו 'חמדת ימים' שלא נדפסה מעולם. תימן, שנת ה'ת' [1640] לערך.
כתב היד עוסק בפרשת ויצא, במפגש הסמלי בין לבן ליעקב אבינו לאחר בריחתו, בו ניסה לבן, על פי הרש"ש שלפנינו, להזיק את יעקב אבינו ואת האימהות והשבטים על ידי כישופים, ולא עלה בידו. הרש"ש הקדוש מרחיב בכתב היד הנדיר, אודות הכוחות הרוחניים הפועלים בעולם, הן מצד הקדושה והן מצד הכישוף, שבאמצעותם ניתן לשדד את כוחות הטבע, כיצד הם פועלים וכיצד ניתן להתגבר עליהם.
נציין שלמרות שכתב היד מוכן לדפוס, כולל הביאור 'ת"ט' [תוספת טעם] בצדי העמודים, בכל זאת מופיעים בו שינויים רבים מהנדפס בסופו של דבר בספר. כנראה שלפנינו דף מתוך ה'מהדורא קמא' לספרו חמדת ימים. אותה סיים הרש"ש לכתוב בשנת ה'ת"ו [1646] והיא לא נדפסה מעולם והייתה ידועה רק על פי המסורת! (הנוסח שנדפס בסופו של דבר הינו מתוך ה'מהדורא בתרא' של כתב היד, אותה כתב הרש"ש בשנים מאוחרות יותר; ראה 'קובץ מאמרים' במלאת 350 שנה להולדת הרש"ש, בהוצאת הועד הכללי לקהילת התימנים, ירושלים תשל"ב, עמ' י').
מלבד תוכנו הייחודי הנדיר של כתב היד, העוסק בצדדים המעשיים של הקבלה ולהבדיל בכישופים, וכיצד ניתן לרתום אותם לצורך האדם. מופיע בכתב היד חידוש אותו שמע הרש"ש הקדוש מפי 'מגיד' – מלאך שמימי שהתגלה לבודדים מגדולי ישראל [המפורסם שביניהם הוא מרן בעל השולחן ערוך]. את אותו מגיד מכנה הרש"ש הקדוש "מר חלמא". את "מר חלמא" מצטט הרש"ש בכל ספריו רק י"ג פעמים
[ראה הרחבה], לפנינו אחת מאותן י"ג הזכרות פלאיות של המגיד מן השמים, בעצם כתב יד קדשו של הרש"ש!!
כידוע, כתבי ידם של גדולי ישראל מכל העדות והחוגים משמשים בכל תפוצות ישראל, כקמיעות בדוקים ומנוסים לשמירה ולהצלחה. לפנינו אם כן קמיע עוצמתי בעצם כתב יד קדשו של אחד משני הענקים שהצמיחה גולת תימן מיום גלותם מעל אדמת ארץ הקודש (ששניהם, אגב, נקראו באורח פלאי בראשי התיבות: "רש"ש") ומופיעים בו שמות קודש קבליים,
שהם הנותנים את הכוחות המיסטיים בקמיעות, כדוגמת הנשמה בגוף. לדוגמה:
"שמילת ארי חילופה בא"ת ב"ש תכ"ג מנין אד"ם [במספר קטן] והרמז בארי שהגלגול ממדת החסד סוד אריה מן הימין… כן פירש לי מר חלמא ז"ל" (תוספת טעם, עמוד א' בכתה"י).
"שאין השד מגיד [נסתרות] אלא כשמקטירין לו ולוחשין לו בדברים שהוא מתפתה בהם" (חמדת ימים, עמוד ב' בכתה"י).
"שלא ילחוש עליו דברים ויהרגהו בסוד הכישוף כענין שכתוב 'ועתליה אם אחזיה'… שלא יכלה להרוג אותו בחרב, תלת עליו דברים ואבדתו בסוד הכישוף" (שם).
"יום א' הגין על יעקב חסד אברהם, יום ב' הגין עליו פחד יצחק" (תוספת טעם, עמוד ב' בכתה"י).
"אמ"ש… א"ש מי"ם שמי"ם… שם א' שהוא מ"ו המקשר כל ד' אמות א"ש רו"ח מי"ם עפ"ר ומי שאינו ידיע ביחודו של שם, נהפך עליו אשם" (שם).
המקובל האלוקי רבינו שלום שבזי – הרש"ש [שע"ט-תנ"ה],
מכונה בפי יהודי תימן "אבא שָׁלֵם שבזי". גדול משוררי תימן, צדיק בעל מופת, חכם ומקובל, והאישיות הנערצת ביותר על יהדות תימן. רבי שלום שבזי היה בקי עצום בכל חלקי התורה, בנגלה ובנסתר ועסק בקבלה מעשית. בעיקר נתפרסם בשיריו ובפיוטיו הרבים, שהגיעו ליותר מאלף ומהם ידועים כיום למעלה מחמש מאות, אשר בהם טמונים סודות ורמזים עמוקים מחכמת הקבלה. שיריו ופיוטיו מלווים את יהודי תימן בשבתות ובחגים, בסעודות מצוה, ובכל תחנות וטקסי החיים. בקרב יהודי תימן נפוצים אודותיו סיפורי נפלאות ומופתים. האגדה מספרת כי בכל ערב שבת נעשה לו נס "קפיצת הדרך", והיה מגיע לארץ ישראל לשבות בה, פעם בירושלים, פעם בטבריה, פעם בעכו או בחברון, ובמוצאי השבת היה שב אל ארצו. רבי יעקב ספיר שביקר בתימן כותב כי ראה באחד מחיבוריו של רבי שלום שבזי כי כותב על כך במפורש: "הייתי בירושלים וראיתי מחזה כך וכך, ובצפת כך וכך…". באחד משיריו כותב: "לבי בתימן, רק נשמתי פרחה ארץ צבי, הומה כמו אילת". ידועים מעשי נסים שפעל לישועת הכלל, ועל כוחותיו המופלאים ברפואת חולים, בפקידת עקרות, ועוד. הרש"ש חיבר ספרים רבים בהלכה, אגדה וקבלה. בין היתר כתב ספר בשם "גורל החול" בקבלה מעשית. קברו בעיר תעז ידוע כמקום קדוש אליו נהגו יהודי תימן לעלות לרגל מדי שנה בשנה.
[2] עמ', 21X15.5 ס"מ בקירוב. נייר עבה ואיכותי.
המגיד מר חלמא ז"ל, ישות מלאכית שהופיעה לרש"ש הקדוש בחלום, מעין המגיד שהתגלה לכמה ממקובלי צפת. שלש עשרה פעמים הוזכר שם זה לאורך ספרי הרש"ש, עובדה המעידה על התמדה בהתגלות זו. יש שגילוי זה היה לצרכים מעשיים, בעיקר בענייני רפואה כמופיע בספרו: "מעשה שנתבקשנו לרפא אדם שהיה חולה הראו לנו בחלום וכו"'. ויש שהתגלות זו היתה לצורך גילוי ענינים רוחניים פרשניים כמו לפנינו: "כן פירש לי מר חלמא ז"ל". (מתוך הקדמת המהדורה החדשה של ספר חמדת ימים, ירושלים תשע"ד).
[2] עמ', 21.5X14.5 ס"מ בקירוב. נייר עבה ואיכותי.
מצב טוב מאוד. כתמי זמן. כריכת חצי עור חדשה ו
מפוארת, כיאה וכיאות לכתב קדוש זה.