וכל מן דין סמוכו לנא בסמיכת חכמים'
כתב סמיכה (טיוטא) בכתב יד הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד לתלמידו:
"כבוד ידידי החריף ובקי בחדרי תורה החכם השלם מו"ה מאיר צבי נר"ו מוכ"ז דשכיחי גבי טובא וזימנין סגיאין חזיתא לדעתיה דעת תורה לסלסל ולפלפל, לא יטו אשורו מני דרך אשר דרכו בה הלובשים אדרת האמת… וכל מן דין סמוכו לנא בסמיכת חכמים".
כתב הסמיכה אינו חתום, לאחר זמן רשם לעצמו הגרא"ז על גבי אותו דף שורות נוספות, ובהם מליצות הנוגעים לכתב סמיכה.
הגאון הגדול רבי אפרים זלמן מרגליות [תקכ"א-תקפ"ח], בעל ה'בית אפרים', 'מטה אפרים' ושאר ספרים. מגדולי האחרונים ומחשובי הפוסקים בדורו. נמנה בין חכמי ה'קלויז' בברודי. כבר בחייו נודע כאחד מגדולי הפוסקים וספריו היו נפוצים, בייחוד ספרו על דיני קריאת התורה 'שערי אפרים' ויצירתו 'מטה אפרים' העוסקת בהלכות הימים הנוראים. ספרים אלה הפכו לספרי יסוד בתחומם ויצאו במהדורות רבות, ולכמה מהן צורפו הערות ונספחים מאת חכמים שונים. תורה וגדולה התאחדו על שולחנו. הוא עצמו לא נחשב לחסיד, אך גדולי החסידות העריכוהו, הוא הסמיך את בעל ה'דברי חיים' להוראה, והיה מן המסכימים לספר 'ליקוטי מוהר"ן' יחד עם החוזה מלובלין. בראשית ההסכמה ל'ליקוטי מוהר"ן' הוא מתואר בתארים מופלגים: "הרב הגאון המובהק המפורסם בכל קצוי ארץ וים רחוקים, האדם הגדול בענקים, החריף ובקי בכל חדרי תורה רקיע לשחקים, נ"י ע"ה פ"ה כק"ש מו"ה אפרים זלמן מרגליות מבראד זצלה"ה בעהמ"ח שו"ת בית אפרים וס' פרי תבואה ושאר ספרים".
ה'חתם סופר' אמר עליו בהספדו: "באמת בו נמצא תורה וגדולה במקום אחד ובמקום גדולתו ענוותנותו… והיה ידוע כי היה גדול עולם, אבי אבי רכב ישראל ופרשיו… ובכל יום שמועותיו בבתי מדרשינו".
הגאון רבי צבי מאיר וויטאמיר אב"ד סאמבור (תקנ"ח-תרל"ג) למד אצל הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות שהסמיכו והכתירו בחורף תקפ"ד לרבנות טרמבובלה (הקדמת המו"ל לדרושי רמ"ץ, פרמישלא תרמ"ז) בשנת תקפ"ה התקבל בהשתדלות הגאון רבי שלמה קלוגר לרבנות סאמבור, ושימש בה כיובל שנים, נודע בספר תשובותיו, שו"ת רמ"ץ – ב' חלקים.
[1] דף נייר. 12X21 ס"מ, לא כרוך.
מצב טוב. מעט כתמים וקרעים זעירים בשוליים הלבנים.