כתב-יד כרוך, המתפרש על פני למעלה ממאה עמודים, ובו תורות נפלאות על חומש שמות לפי סדר הפרשיות, ו'מאמר ההסתפקות'. הכל בכתב יד קדשו ובחתימתו של האדמו"ר רבי יעקב ישראל מחרסון בעל ה'שארית יעקב'. אוטוגרף ספרו "דברי יעקב"
שכתב בהיותו נער בגיל ארבע עשרה!! למיטב ידיעתנו הספר לא נדפס.
בראש כתב היד מופיע שער מצויר עם מסגרת מעוטרת: "כתבי קדש –
דברי יעקב,
תרנ"ד לפ"ק פהקאנטיקאזיווע,
יעקב ישראל", הלא הוא האדמו"ר רבי יעקב ישראל מחרסון בן האדמו"ר רבי פנחס מקנטיקוזיבה שנולד בשנת תר"מ (ראה להלן) ואם כן היה בשעת כתיבת הדברים בגיל 14 שנים.
תוכן כתב היד:
עמ' [1-3]: שני שערים
עמ' א-נו: ביאורים על ספר שמות
עמ' סא-ק': 'ליקוטים תהלים'
[7] עמ' אחרונים: 'מאמר ההסתפקות'
האדמו"ר רבי יעקב ישראל רבינוביץ מחרסון [תר"ם-תש"ב], בן הרה"ק רבי פנחס מקנטיקוזיבה [בן רבי יצחק יואל בן רבי גדליה אהרן בן רבי יצחק יואל] בן מייסד השושלת תלמיד הבעש"ט הרה"ק רבי גדליה מליניץ בעל תשואות חן.
נקרא על שם רבי יעקב ישראל טברסקי מטשרקאס, בנו של המגיד רבי מרדכי טברסקי מטשרנוביל. הוא היה יחסן, נכד האדמו"רים מליניץ, קוריץ, טשרנוביל, אפטא, ברדיטשוב, בעל התניא, רוז'ין, סאווראן וטשרקאס. נישא לבת רבי שלמה זלמינא משושלת רבי שבתי מרשקוב.
ידוע היה מנעוריו כגדול בתורה ומאמרים מופלאים ממנו נדפסו בקבצי עת תורנים בזמנו.
עוד בחיי אביו בשנת תר"ע נתמנה כאדמו"ר בחרסון, משם עבר לאודיסה. בשנת תרפ"ה עלה לארה"ק וקבע משכנו בתל אביב. כאדמו"ר הראשון שהשתקע בעיר זו הפך ביתו ובית מדרשו לבית ועד של חכמים של חסידים ואנשי מעשה שהתרכזו מסביבו ונהנו לאורו. מדברי תורתו נדפס בשנת תש"ג הספר שארית יעקב. (קובץ שפתי צדיקים קובץ ב' עמ' לג ובסוף ספר עבודת יצחק לאביו ח"א עמ' רס"ו, אנציקלופדיה לחסידות ח"ב עמ' שי"א-שי"ב).
[1] פנקס בגודל: 11X17 ס"מ. [109] עמודים כתובים.
מצב טוב. כתמי זמן. קרעים קלים. כריכה חדשה.