* ספר עץ חיים, ספר הקבלה החשוב ביותר (לאחר ספר הזוהר) מאת רבי חיים ויטאל ממה שקיבל מרבו האר"י, עם הוספות מרבי שלום שרעבי. ירושלים, בדפוס ב"ק. תרכ"ו-תרכ"ז [1867-1866]. מהדורה ראשונה של ההוספות מאת רבי שלום שרעבי. ש. הלוי, ספרי ירושלים הראשונים 136.
* נדפס ונכרך (בשער נפרד) עם: ספר נהר שלום, מאת רבי שלום שרעבי – הרש"ש. ירושלים, בדפוס ב"ק, תרכ"ז [1867]. חלק מהספר מהדורה ראשונה. ש. הלוי, ספרי ירושלים הראשונים 135. הספר נהר שלום לרש"ש נחשב כחלק מכתבי האר"י בעקבות הבטחתו של האר"י לתלמידיו שהוא עתיד לחזור שוב פעם לעולם הזה, והמקובלים סברו שכוונתו הייתה לרש"ש.
שני חיבורים חשובים בקבלה, שנדפסו ע"י רבי ישראל ב"ק.
בראש דף השער הראשון, מתנוססת חתימת יד קדשו של החכם באשי של בירות המקובל האלוקי חכם יעקב יוסף הכהן טראב מסלתון: "הצעיר יעקב יוסף הכהן טראב ס"ט". בין דפי הספר מספר הגהות בכתב יד.
רבי יעקב ב"ר יוסף הכהן טראב מסלתון [תרי"א-תרפ"ג], החכם באשי של ביירות ואב בית הדין שלה. נולד בדמשק שבסוריה לרב יוסף הכהן טראב. נהג לקום בחצות הלילה ללמוד בבית מדרשו של רבי חיים ויטאל.
רבינו התכתב בענייני תורה והלכה עם גדולי הדור, הראשון לציון הגאון רבי יעקב שאול אלישר זצ"ל בעל ה"ישא ברכה" וכן עם הגאון רבי יהודה מסלתון זצ"ל ראב"ד מצרים בעל "וזאת ליהודה".
רבינו נודע כצדיק מלומד בניסים ובעל מופת ואף בקרב הגויים יצא שמו לשם ותהילה, ונודע הסיפור אשר רווח בקרב בני העיר בירות על אודות אחד מן תושבי העיר הנוכריים, אשר גמר בנפשו להצר צעדי תושבי העיר היהודים, ובאחד מן הימים כאשר קמו המתפללים להתפלל כמידי בוקר, העיז בנפשו לעשות צרכיו בפתח בית המדרש. רבינו זיע"א נגש אליו וגער בו לחדול ממעשיו, אך ללא הועיל ודבריו נפלו על אזנים ערלות. רבינו, אשר ראהו עומד במריו, הפטיר לעברו "א"כ רצונך, תמשיך" ובכך נכנס רבינו לבית המדרש. עם סיום התפילה כאשר סיימו המתפללים את תפילתם ואת חוק לימודם, גילו למרבה הפלא את הגוי אשר עדיין עמד ללא אפשרות לזוז כלל ממקומו ועודנו שותת כבתחילה. הגוי אשר הבין בשל מי הגיעה הרעה אליו, ביקש את המתפללים לקרוא לרבינו ולבקש את סליחתו. ואכן, לאחר שהבטיח לא לשוב לכיסלה עוד, רבינו נעתר לו ונרפא לו.
קנד; לז דף, 31.5 ס"מ.
מצב טוב. כתמי זמן. קרעים בדף האחרון עם פגיעת טקסט קלה.