"הרב הגאון הצדיק, המקובל האלהי, חסידא ופרישא,
קדוש יאמר לו. מגדולי המקובלים בירושלים. לא נכחד
ממנו דבר וכל רז לא אניס ליה" (מרן הרב עובדיה יוסף)
ערכת פדיון נפש של המקובל הא-לוקי רבי מרדכי שרעבי – גדול מקובלי תימן וירושלים בדורו ומגדולי המקובלים שבכל הדורות. מצורף אישור משמשו של הרב, המעיד שהכלי והמטבעות "היו בשימוש הרב מרדכי שרעבי זצוק"ל שערך פדיון נפש מדי יום"!
הערכה כוללת את קערת הכסף ואת מטבעות הכסף, שבאמצעותם חולל הרב שרעבי את מופתיו המפורסמים, ריפא חולים, פקד עקרות ופתח את המזל לאלפי משחרי פניו. הרב השתמש דווקא בקערת כסף ובמטבעות כסף ולא במתכות אחרות, על פי המובא בקבלה ש'צלם' בגימטריה זה 'כסף' [=160].
מאות אנשים צבאו מדי יום ביומו על דלתות ישיבת 'נהר שלום' של הרב שרעבי בשכונת מחנה יהודה שבירושלים בבקשת ישועות, וניסים ונפלאות היו מתרחשים שם כדבר שבשגרה. הדרך המרכזית בה פעל הרב שרעבי את מופתיו העצומים הייתה על-ידי 'פדיון נפש' שהיה עורך מדי יום ביומו למבקשי הישועה, באמצעות קערת הכסף ומטבעות הכסף המוצגים כאן למכירה [כמופיע באישור המצורף, מאת הרב שמואל שמואלי משמשו של הרב].
סדר עריכת פדיון הנפש מפורש במדויק בספרי הקבלה, אולם לצורך עריכתו צריך האדם להיות בעל שיעור קומה רוחני, לכן גם כאשר הפדיון נערך לפי כל הכללים, עדיין אין כל ביטחון שהוא יפעל את פעולתו. אולם הערכה שלפנינו, שהתקדשה תחת ידיו של המקובל רבי מרדכי שרעבי, ובאמצעותה הוא נהג לערוך את 'פדיון הנפש' מאות ואלפי פעמים למבקשי פניו “מידי יום” [כמופיע באישור], וודאי שסגולתה רבה ומיוחדת ועל ידה ניתן בעז"ה לפעול ישועות, כשם שהיה אצל הצדיק בעצמו, שהרי ידוע מפי הקדמונים שחפציו של הצדיק סופגים לתוכם את קדושתו והיא נשארת בהם גם אחרי פטירתו. כמובא בשמו של האדמו"ר רבי מרדכי מנעשכיז שאמר שבכלי שנתן לו רבו האדמו"ר רבי מיכל מזלאטשוב "בזו הכלי יש לו כח לעשות נסים ונפלאות" (ספר דברי בינה, דף מז).
דברים דומים כותב ה'בן איש חי' בספרו 'בן יהוידע': "כל דבר גשמי שיהיה תשמיש לדבר קדוש, מוכרח שיקנה אותו דבר הגשמי חלק קדושה שיהיה שורה עליו תמיד רוח קדושה, ולכן אמרו רז"ל אבן שהיה יושב עליה רבי אליעזר בן הורקנוס תמיד ועוסק בתורה דומה להר סיני, וכן המשענת של הנביא אשר הנביא נשען עליה תמיד בעשותו ייחודים הקדושים שסומך מצחו וראשו עליה יש בה רוח קדושה, ולכן אמר אלישע הנביא ע"ה לגחזי שייקח משענתו וישים אותה על פי הנער להחיותו בה. על כן חמורו של רבי פינחס בן יאיר שהיה מיוחד לו, שהיה רוכב עליו תמיד כשהוא נוסע ממקום למקום דרך המדבר, והיה ברוכבו עליו עושה ייחודים ועוסק בסודות התורה לעשות בירורים בהליכתו, לכך קנה החמור איכות קדושה שיהיה שורה עליו רוח קדושה תמיד" (בן יהוידע על סנהדרין צה, א).
קערת כסף קוטר 17.5 ס"מ, משקל 218 גרם. חריטה פרימיטיבית JMC. כולל 157 מטבעות כסף. כולם עותמאנים בגדלים שונים (15-25 מ"מ) למעט בודדים.
מצב טוב.
מצורף מכתב מאת שמואל שמואלי, משמשו האישי של הרב, בו הוא מעיד כי "היו בשימוש הרב מרדכי שרעבי זצוק"ל שערך פדיון נפש מדי יום".
……………………………… …………
המקובל הא-לוקי רבי מרדכי שרעבי [תרס"ח-תשמ"ד 1908-1983], נולד בתימן. נחשב לגדול המקובלים בירושלים ולאחד מגדולי המקובלים שבכל הדורות. התפרסם כאיש קדוש ובעל מופתים ואלפים מכל גווני הקשת שיחרו לפתחו לבקשת ברכה ולישועה. הוא חולל מופתים כאחד מן הקדמונים והם מסופרים בספרים הרבים שחוברו עליו לאחר פטירתו. (ראה לדוגמא: ספר 'הרב שרעבי', ירושלים תשמ"ט, פרק טו: 'נפלאותיו', שם לאורך כמאה עמודים מתוארים ניסים ונפלאות שחולל).
בשנת תשכ"ב, ייסד את ישיבת המקובלים 'נהר שלום' בירושלים, על שם זקנו הרש"ש החכם המקובל שלום שרעבי [שרבי מרדכי היה דור חמישי שלו] ועמד בראשה. בערוב ימיו, כונה 'זקן המקובלים' ו'ראש עדת המכוונים'.
כל גדולי דורו מכל העדות והחוגים, אשכנזים כספרדים, אדמו"רים, ראשי ישיבות וחכמי המזרח, עלו אליו ללמוד ממנו את סודות הקבלה. ביניהם האדמו"ר מתולדות אהרן זצ"ל, הגר"ש אויערבאך ועוד רבים. גם האדמו"ר 'בבא סאלי' כאשר רצה לדעת מהיכן שורש נשמתו, שלח את השאלה אל הרב שרעבי [והוא השיב לו ששורש נשמתו מחזקיהו מלך יהודה].
רבים ממקובלי הדור הקודם החשיבו את עצמם לתלמידיו ביניהם: רב הכותל המקובל רבי מאיר יהודה גץ, רבי שלום שמואלי [ויבדלחט"א בנו הרב בניהו שמואלי שממלא את מקום הרב שרעבי בראשות ישיבת נהר שלום], הדיין המקובל רבי עובדיה הדאיה, הראשל"צ רבי עובדיה יוסף, שאף התבטא אודות הרב שרעבי כי "הוא היה גדול הדור, וכמוהו לא היה בקבלה"!
התבטאויות גדולי הדור אודותיו: לאחר ביקורו של רבי מרדכי שרעבי אצל הבבא סאלי התבטא בבא סאלי: "מדוע הטריחו צדיק גדול זקן וראש המקובלים והביאהו אליו… אנכי רציתי ללכת להקביל פניו…" (אשובה, י"ח בחשוון תשע"ח). הראשל"צ הרב עובדיה יוסף כותב עליו: "הרב הגאון הצדיק, המקובל האלהי, חסידא ופרישא, קדוש יאמר לו, זך וישר פעלו כמהר"ר מרדכי שרעבי… זכיתי להכיר מקרוב את כבוד הרה"ג הצדיק הנ"ל אשר היה מגדולי המקובלים בירושלים ורבות שמעתי עליו מפי מר חמי הרה"ג ר' אברהם פתאל הלוי זצ"ל אשר היה לומד אצלו בתורת הנסתר… כי לא נכחד ממנו דבר וכל רז לא אניס ליה" (הסכמת 'הרב שרעבי', ירושלים תשמ"ט). הראשל"צ רבי מרדכי אליהו כותב: “גדול וקדוש, חסיד וצדיק, מקובל גדול שהעמיד תלמידים הרבה, שהיה בדורנו וראינו את מעלת קדושתו וטהרתו, ראינו את גדולת תפארתו מעשיו ונפלאותיו, ראינו את יראת השמים הזכה והטהורה שהיתה בו, ראינו כיצד השפיע שפע רב בתפילותיו שלא היו חוזרות ריקם, הוא מו"ר ועט"ר חסידא קדישא ופרישא המקובל האלקי הרה"ג ר' מרדכי שרעבי זצ"ל וזיע"א". (שם).
סגולת פדיון נפש על פי כוונות הרש"ש היא בעלת מעלות עצומות ומועילה לכל צרה ועניין. בזמן מלחמת נפוליאון, ערך מרן החתם סופר זיע"א, פדיון נפש עפ”י הקבלה, לכל אנשי העיר פרשבורג, ובזמן ההפצצות לא מת אפילו יהודי אחד על אף שנחרבו כל בתי העיר ויהי לפלא גדול!!! (ספר עם לבדד ישכון מתוך כתב ידו של החת”ס). סיפור נוסף על כוחו של פדיון הנפש ע"פ הקבלה הוא על המגיד ממזריטש: פעם חלתה אשת רב העיר ממזריטש, והמגיד אמר שהגיע זמנה להפטר מהעולם, ולאחר תחנוניו של רב העיר, ערך המגיד זיע”ק פדיון נפש ע”פ הקבלה בכסף שנתנה לו הרבנית, והציל את חייה ממוות בטוח. כאמור מרן הרה”ק ר’ מרדכי שרעבי זיע”א – כשהיו מבקשים ממנו שיעתיר עבור חולים, היה עושה עבורם את הפדיון נפש עם כוונות הרש”ש זיע”א, אשר בכוחו להחזיר לאדם את הצלם הרוחני שנסתלק ממנו ועל ידי זה מתרפא [לכן נהג רבי מרדכי שרעבי להשתמש לצורך פדיון הנפש דווקא בקערת הכסף ובמטבעות הכסף שלפנינו ולא במתכות אחרות, מפני ש'צלם' בגימטריה = 'כסף' שניהם מספרם הוא 160].
על מעלתו העצומה של פדיון נפש כתב בהגהות ספר “שער הכוונות ” וזה לשונו: מהרח”ו היה נוהג בכל ערב ראש השנה וערב יום הכיפורים לעשות פדיון נפש באופן זה. והעושה פדיון זה באופן זה בודאי משלים שנתו עכ”ל. וכן כתב גאון חכמת הקבלה ה“שמן ששון“ זצ"ל שבוודאי ישלים שנתו. ובספר “פרי עץ חיים” כתב על חשיבות הפדיון וזה לשונו: "ופדיון נפש זה הוא תועלת ותרופה לכל צרה שלא תבוא ובפרט לחולים שיתרפאו במהרה, וכבר היו מנסים ובודקים אותו יותר מאלף פעמים, והיה מועיל בעזרת ה’ תכף באותה שעה, והייתה ניכרת תועלתו ותרופתו לכל אדם והיו אומרים מה גדלו מעשיך ה‘ “. והגאון החיד”א שהיה תלמידו של הרש“ש כתב עוד שהוא בגמטריא “עץ” מבחינת שהאדם הוא עץ השדה. נהגו כל גדולי המקובלים לדורותיהם לערוך פדיון נפש בכל ערב ראש השנה וערב יום הכיפורים וכן היה נוהג זקן המקובלים כמוה”ר יצחק כדורי זצוק”ל. בנוסף, יש הנוהגים לערוך את התיקון ביום י' בשבט – יום פטירתו של הרש"ש הקדוש.
