מכתב היסטורי-רבני פולמוסי, חשוב ומעניין, לתולדות אחד הפולמוסים הנודעים, עם הצצה למאחורי הקלעים במאבקי גדולי ישראל בעניני הדת.
נכתב על ידי רבי יעקב ליפשיץ – מזכירו האישי ואיש אמונו של מנהיג הדור הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור אב"ד קובנא. המכתב נשלח אל הגאון רבי יוסף זכריה שטרן אב"ד שאוויל. קובנא, תרל"ה [1875].
הרקע למכתב: בשנת תרל"ה העלו סוחרי האתרוגים בקורפו את מחירי האתרוגים ואף עשו 'קרטל' ביניהם שלא להוזיל מחירים, כיוון שעצם שאלת כשרותם של האתרוגים הייתה נתונה במחלוקת, החליט הגאון רבי יצחק אלחנן לאסור באותה שנה לבני העיר קובנא את קניית האתרוגים וביקש ששאר רבני הערים יצטרפו אליו וגם הם ינהגו כך.
באותה שנה הזדמן הגאון רבי יוסף זכריה שטרן לקובנה ושוחח בעניין עם רבי יצחק אלחנן. במכתבו שלפנינו פונה רבי יעקב ליפשיץ לרבי יוסף זכריה בתמיהה מדוע לא הוציא עד עתה קול קורא בעניין והוא נחבא אל הכלים וכך נותר רבי יצחק אלחנן לבדו במערכה. הרב ליפשיץ דורש במפגיע מאב"ד שאוויל שישלח מכתב בענין, "הלבוננה" [היינו לעיתון הלבנון]. כן מתפלא הרב ליפשיץ מדוע הרה"ג מבוסק [רבי מרדכי אלישברג] וחותנו מראז'ינאיי [רבי מרדכי גימפל יפה חותנו של הגריז"ש משאוויל] לא הוציאו מכתבים גם הם בנידון.
הרב ליפשיץ מקנא במכתב לכבודו של מנהיג הדור "האדמו"ר" רבי יצחק אלחנן והוא מתבטא במכתב בחריפות בלתי מצויה כלפי אב"ד שאוויל "היאומן כי יסופר אשר איש כי ירעב יפקש מזולתו להרים בעדו כף ומזלג להגיעם לתוך פיו, כאשר יעשה הפעם הדר"ג בהדומה לו"?!
כשנה לאחר מכן הדפיס רבי צבי הירש בנו של רבי יצחק אלחנן בהוראת אביו את הקונטרס 'תוכחת מגולה' נגד רבני ווילנא שהתירו את אתרוגי קורפו.
אודות פולמוס אתרוגי קורפו בשנת תרל"ה והרקע להבנת המכתב, ראה מה שכתב כותב המכתב דנן בספרו זכרון יעקב ח"ב עמ' 174-175 (מצורף צילום).
הרב החכם הכולל רבי יעקב ליפשיץ [תקצ"ח-תרפ"א] , יד ימינו, עוזרו האישי ואיש אמונו של גדול הדור הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור אב"ד קובנא. כונה 'זקן עסקני הציבור' והיה עסקן גדול בשליחות הגרי"א, פובלציסט והיסטוריוגרף. לחם בעוז נגד המשכילים והציונים והיה מנהיגה של ההתארגנות החרדית האנטי ציונית (שכונתה בפי מתנגדיה 'הלשכה השחורה'). פרסם מאמרים רבים בעיתונות התקופה. חיבר ספרים רבים, ביניהם סדרת ספריו הנודעת 'זכרון יעקב'.
הוא היה קנאי גדול ומתנגד חריף לציונות, הרבה יותר מרבי יצחק אלחנן שמתוקף מעמדו נאלץ להתפשר מולם לא אחת. מסופר כי רבי יצחק אלחנן ספקטור אמר פעם בהלצה, שההבדל בינו לבין מזכירו רבי יעקב ליפשיץ, הוא ההבדל שבין בעלת הבית ובין החתול בנוגע לשנאתם לעכברים. אמנם, שניהם שונאים תכלית שנאה את העכברים, אלא שבעוד שבעלת הבית מרוב שנאתה להם היא חפצה שלא יראו ולא ימצאו כלל בבית, הנה להיפך החתול רוצה שימצאו, כדי שיהיה ביכולתו לבלוע אותם חיים…
[1] דף נייר, 21 ס"מ. המכתב גולש מעט לעמוד השני.
מצב טוב-טוב מאוד. מעט קמטים.