ישיבת עץ חיים, הישיבה של ירושלים העתיקה, והחדשה, הייתה לשם ולתפארת, פירותיה המתוקים היו לשם-דבר. בשנת תרפ"ה עלה ארצה הגאון רבי איסר זלמן מלצר רב ור"מ של העיר סלוצק, ונתכהן כראש הישיבה. עם כניסתו עלתה רמת הישיבה עשרות-מונים, עם שיעוריו הבהירים, ודלה והשקה מבאר מים חיים ששתה אצל רבותיו: הנצי"ב מוואלוז'ין ורבי חיים מבריסק. ר' איסר זלמן התמסר כל כולו להרמת קרן התורה אצל צעירי הצאן.
מנהל הישיבה המפורסם רבי מיכל טוקצ'ינסקי התמסר כולו להרמת קרנה של הישיבה, ופתח קרן מיוחדת לבכירי הישיבה והכולל ובפרט למצטיינים, כדי להעניק להם מענקים מיוחדים, ובכך הייתה הישיבה אבן-שואבת לענקי הרוח ונקיי הדעת של ירושלים.
פנקס זה כולל את המענקים שקבלו אותם מצטיינים בשנת תשי"ג, רשימה זו היא הצצה אל אותם עשרות ת"ח שמסרו את נפשו למען לימוד והבנת התורה, ולימים היו מגדולי מרביצי התורה והיראה בעיר.
דוגמה קטנה של אותן דמויות עילאיות, אותם בני עלייה, שלמדו תורה מתוך הדחק, תדמיתן של ירושלים בתפארתה, דאז, כשתורה ועניות מצד זה ופרישות וצדקות מאידך, מהחותמים על קבלת המענק החודשי:
רבי אריה לוין; רבי יוסף ליב זוסמן, לימים מגדולי המקובלים; רבי יצחק דוד גוטפרב; רבי ישראל יעקב פישר מגדולי הפוסקים, בעל 'אבן ישראל'; רבי שמואל אויערבאך, מגדולי הדור, בעל 'דרכי שמואל'; רבי יהודה שפירא, מהמקורבים ל'חזון איש'; רבי חיים ברים, מיקרי קרתא דשופריא; רבי נטע פריינד, לימים ר"מ ב'עץ חיים' ומגדולי מרביצי התורה וחסידות; רבי חיים שלום סג"ל, מחשובי המשפיעים בחב"ד; רבי שמואל הומינר, מצדיקי העיר; רבי סנדר פריינד, מפורסם בגאונותו המופלגה; רבי משה יהושע לאנדא, לימים מגדולי תלמידי חזו"א; רבי אברהם משה המבורגר, מח"ס חידושי רבי אברהם משה על ש"ס; רבי שמואל אהרן יודלביץ, לימים ר"מ בעץ חיים, בעל 'מעיל שמואל'; רבי מתתיהו דייוויס, מח"ס 'מתת מלך', ונאמן ביתו של האב"ד ר' זעליג ראובן בענגיס; רבי חיים דרוק, מח"ס 'אורות חיים'; רבי זונדל קרויזר, מגדולי מרביצי תורה ויראה, מח"ס 'אור החמה'.
מחברת שורות. 60 דף. 20 ס"מ. רובם הגדול של דפי המחברת עמוסים בחתימות הלומדים, גדולי התורה.
מצב טוב.