מקבץ [8] דפים בכתב יד קדשו של הרה"ק רבי אברהם מנחם דנציגר האדמו"ר הקודם של חסידות אלכסנדר וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. תוכן הדפים דברי תורה שהכין הרבי על מנת לאמרם בשעת הטישים בשבתות וברגלים ובאירועים משמעותיים בחסידות. לא נבדק האם התורות נדפסו בספריו.
דברי תורה לחג שבועות שנת תשל"ח בכתב יד וחתימת האדמו"ר.
דברי תורה ליומא דהילולא של אביו האדמו"ר זצוק"ל, שנת תשמ"ו, בכתב יד ובחתימת האדמו"ר.
דברי תורה ברית מילה כשהילד נקרא ע"ש אביו האדמו"ר זצוק"ל, שנת תשל"ג, בכתב יד האדמו"ר.
דברי תורה לבר מצוה, תשמ"ד, בכתב יד האדמו"ר.
דברי תורה לחודש אדר, בכתב יד האדמו"ר.
דברי תורה לפרשת כי תבא תשמ"א, בכתב יד האדמו"ר.
דברי תורה לפרשת חיי שרה תשמ"ד, בכתב יד האדמו"ר.
דברי תורה לפרשת בלק, בכתב יד האדמו"ר.
האדמו"ר רבי אברהם מנחם דנציגר [תרפ"א-תשס"ה], ממלא מקום אבותיו והאדמו"ר הששי בשושלת אלכסנדר, שנחשבה לפני השואה כחסידות הגדולה בעולם. רבינו נולד לאדמו"ר רבי יהודה משה דנציגר מאלכסנדר, חתנו של רבי בצלאל יאיר דנציגר מאלכסנדר, אחיהם השלישי של בעל ה"ישמח ישראל" ובעל ה"תפארת שמואל".
ב-1933 עלה מפולין לארץ ישראל יחד עם אביו והם התגוררו בירושלים. לאחר השואה בה הושמדו רובם של חסידי אלכסנדר בפולין ובראשם האדמו"ר בעל ה'עקדת יצחק', הכתירו שרידי החסידים שעלו ארצה את אביו רבי יהודה משה לשמש כאדמו"ר מאלכסנדר (מכונה על-שם ספרו 'אמונת משה' שהודפס לאחר פטירתו).
באדר תשל"ג (1973), לאחר פטירת אביו, הוכתר לאדמו"ר. בימיו התרחבה חסידות אלכסנדר והוקמו בתי מדרש חדשים של החסידות בארצות הברית ובאירופה.
לימים החל לכהן גם כחבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ונחשב לאחד הסמנים הימניים במועצה.
נפטר בי"ז באדר ב' ה'תשס"ה (2005) ונטמן בבית הקברות פוניבז'. עם פטירתו הוכתר בנו, רבי ישראל צבי יאיר דנציגר לאדמו"ר השביעי לשושלת חסידות אלכסנדר.
ספריו: אמרי מנחם – דברי תורתו; מאמרים ואגרות – ספר שיחות.
גדלים משתנים. מצב כללי טוב.