"לאחינו בית ישראל די בכל אתר ואתר" – מכתב בעל תוכן חשוב ואקטואלי, בחתימתם של ארבעה מגדולי הפוסקים בדור האחרון, אודות הקמת מוסדות ומסלולי חינוך בהנהלת רבי שמואל דב הכהן אייזנבלט. ירושלים, ללא פירוט שנת הכתיבה.
על המכתב חתומים ארבעה רבנים, מגדולי הפוסקים וראשי הישיבות בדורם בעולם כולו:
הגאון רבי חיים פנחס שיינברג ראש ישיבת 'תורה אור'
הגאון רבי משה הלברשטאם, מחשובי דייני בד"צ העדת החרדית
הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך ראש ישיבת 'קול תורה'
האדמו"ר רבי יוחנן סופר מערלוי בעל ה'אמרי סופר'
לעיתים דווקא במכתבים צדדיים כביכול טמונים הוראות נדירות ויסודיות. במכתבם שלפנינו שהוא כביכול מכתב המלצה גרידא, מציינים גדולי הדור שלוש נקודות עיקריות ביסודות החינוך – והרי חינוך הילדים הינו הדבר החשוב ביותר לכל הורה! שלושת העיקרים (המצוינים במקף בראשית כל שורה) הינם: 1: להרגילם מקטנות לטוהר מידות ולמעשים טובים (ולא להמתין שיתבגרו ואז להתחיל). 2: שיהא שם שמים מתקדש ומתאהב על ידי התנהגותם בנועם מידות טובות. 3: להקנות לילדים הדרך כיצד להתמודד במצבים שונים בחיים על פי הנלמד מחייהם העכשוויים.
הגאון רבי חיים פינחס שיינברג [תר"ע-תשע"ב] , מגדולי התורה המפורסמים בדור האחרון ותלמידם של גדולי העולם רבי ירוחם ממיר, ה"חפץ חיים" ורבי ברוך בער שאף העניק לו "סמיכה" לרבנות. איש קדוש ופלאי. גאון מופלג אשר עד למעלה מגיל מאה היה לומד תורה במשך רוב שעות היממה. בסוף ימיו נודע בכינוי 'זקן ראשי הישיבות' והיה חבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה. מנערותו נודע בגאונותו ובגיל 16 סיים בפעם הראשונה את לימוד כל הש"ס. בשנת תש"כ הקים בארה"ב את ישיבתו "תורה אור", ולאחר כשנה עלה עם תלמידיו לארץ ישראל, להקים את הישיבה בירושלים. חיבר עשרות ספרים בהלכה ובאגדה. הרב שיינברג נודע כצדיק נשגב וכאיש פלא ובעל סגולות, ורבים באו להתברך מפיו לישועה. נודע בהנהגותיו בקודש. כך לדוגמה, לא היה מפסיק בדיבור בזמן לימודו, בשבת לא דיבר דברי חול, לא אכל אלא משיירי סעודת מצווה, היה עטור בתפילין במשך כל היום ומעוטף בטלית גדול מעל חליפתו. וכמובן הנהגתו הפלאית המפורסמת ביותר, מנהגו ללבוש עשרות רבות של בגדי 'טלית קטן'.
הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך [תר"ע-תשנ"ה] , ראש ישיבת קול תורה ומגדולי פוסקי ההלכה של הדור האחרון. כונה פוסק הדור על שם פסיקותיו שהתקבלו ללא עוררין על ידי כל עם ישראל לכל פלגיו. כבר בהיותו בגיל 24 הוציא את ספרו 'מאורי אש' העוסק בעניין חשמל בשבת, ומאז נחשב לבר הסמכא הגדול ביותר בענייני הלכה וטכנולוגיה. פסקיו בהלכות שבת פורסמו על ידי תלמידו הרב נויבירט בספר 'שמירת שבת כהלכתה', שהפך עד מהרה לספר ההלכה האולטימטיבי בהלכות שבת. הגרש"ז התפרסם בצניעותו, בעדינותו ובמאור פניו. מעולם לא הסכים לשמש ברבנות רשמית. בהלווייתו השתתפו מאות אלפי אנשים.
האדמו"ר רבי יוחנן סופר מערלוי [תרפ"ג-תשע"ו] , בן רבי משה סופר אב"ד ערלוי בעל שו"ת יד סופר, בן הגאון בעל התעוררות תשובה בנו של בעל כתב סופר, מראשי מועצת גדולי התורה' של 'אגודת ישראל'. עסק בתורה כל ימיו בעמל ובמסירות נפש, חיבר ספרי חידושי תורה ופסקי הלכות, ונודע כאחד מגדולי הרבנים בארץ ישראל. מלבד זאת עסק רבות בההדרת ספרים של אבותיו וזקניו הגאונים, וספרים אחרים של גדולי גאוני הונגריה. החל לכהן כרב ומורה הוראה בעיר בודפשט לאחר השואה. עם עלותו לארץ הקים את ישיבת 'אהל שמעון – ערלוי', ואת קהילת חסידות ערלוי – מהקהילות החסידיות החשובות שנוסדו בארץ ישראל לאחר השואה.
הגאון רבי משה הלברשטאם [תרצ"ב-תשס"ו], מגדולי הדיינים בירושלים ובעולם חבר הבד"ץ של העדה החרדית בירושלים. הסמיך להוראה מאות רבנים. מחבר שו"ת "דברי משה" וראש ישיבת "דברי חיים – טשאקאווא". בנו של הרה"ק רבי יעקב הלברשטאם האדמו"ר מטשקווא. נסמך להוראה על ידי הרב פנחס אפשטיין ראב"ד העדה החרדית, ונקשר במיוחד אל הרב יצחק יעקב וייס, גאב"ד העדה החרדית. במשך כעשרים שנה הורה בישיבת "בית יוסף צבי" של דושינסקי. בשנת תשכ"ב מונה לראש ישיבה בישיבת "דברי חיים" – טשאקאווא. נחשב לאוטוריטה בתחום רפואה והלכה ובמיוחד בנושא הפוריות לאור ההלכה ועמד בקשר רציף עם רופאים מתחום זה.
[1] דף נייר מודפס, בחתי"ק הרבנים. 29.5X21 ס"מ.
מצב טוב מאוד. מעט כתמים וקמטים.