שו"ת מהר"י מטראני. פיורדא תקכ"ח 1768. שני חלקים בכרך אחד.
בשער הספר חותמת האדמו"ר הקדוש רבי "חיים הלברשטאם" מצאנז, בעל ה'דברי חיים'. חותמת זו נמצאת גם בדפים ג-ד ובדפים לב-לג. בשתי המקומות הנ"ל החותמת נחתמה בו זמנית בדפים עוקבים כך שחציה בדף אחד וחציה השני בדף האחר, דבר המעיד על אותנטיות החותמת.
בראש השער כתב בנו של ה'דברי חיים' בכתב ידו: "זה הספר שייך לר' שלום אליעזר הלברשטאם" וברור שנפל בירושה מאביו הגדול. כיתוב נוסף גם בדף האחרון שבכרך. כיתובים אלו הנן בכתב ידו ממש. מלבד זה בספר יש מספר חותמות שונות של הבן רבי שלום אליעזר בדפים נה, סח ובדף כד בחלק השני.
בדפי הספר מספר תיקונים בכתב יד והערות בכתב יד.
בכמה מדפי הספר יש נטפי חלב מנר, עדות לכך שהאדמו"ר למד והתיגע בספר זה בלילות ובפרט בתשובה שנדפסה בחלק השני בדפים טז-יז, סימן יח העוסקת בדיני מקוואות. והנה, בשו"ת דברי חיים (אבן העזר, סימן צ) כתב הגה"ק מצאנז בתוך תשובה העוסקת בדיני מקוואות: : "ויותר מזה לדעת מהרי"ט ז"ל בתשובה [חלק ב, סימן יח] שכל מעיינות שלנו אינם כשירים…". וזוהי התשובה שבספר שלפנינו שבדפי התשובה יש כתמי חלב רבים.
רבי חיים הלברשטאם מצאנז (תקנ"ז 1797 – תרל"ו, 1876) רבה של העיר צאנז בגליציה, מייסד חצר חסידות צאנז, מגדולי ומנהיגי יהדות מזרח אירופה במאה ה 19 ונמנה על תלמידיהם של הצדיקים רבי נפתלי צבי מרופשיץ ורבי צבי הירש מזידיטשוב. רוב בניו וחתניו שימשו באדמורו"ת, כשהמפורסם שבהם הוא בנו רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובה. צאצאיו הנהיגו חצרות חסידיות רבות, כמו צאנז-קלויזנבורג, באבוב וסטרופקוב.
בד בבד, נודע רבי חיים כאחד מחשובי הפוסקים המשיבים האחרונים. הוסמך להוראה על ידי רבי אפרים זלמן מרגליות מברודי והתכתב בענייני הלכה עם גדולי הרבנים בדורו. בהלכה ידועה בייחוד שיטתו בהלכות מקואות הנחשבת בין המחמירות; התנגד בחריפות לשימוש במצות שנאפו במכונה, וללבישת ציצית שנטוותה במכונה. כמה מפסיקותיו ההלכתיות הסעירו את העולם החסידי, ביניהם הפסיקה כי על בחורים לא נשואים להניח תפילין בחול המועד והפסיקה כי האדמו"רות אינה אמורה לעבור בירושה. מספר ניכר של ממשיכי ופרשני שיטתו ההלכתית פעלו בגאליציה ובהונגריה. ספר תשובותיו 'דברי חיים' נכלל בקאנון ההלכתי של עולם הפסיקה הרבני בעת החדשה.
אדמו"ר רבי שלום אליעזר הלברשטאם מרצפרט – נולד בשנת תרכ"ב לאביו רבי חיים מצאנז, שקרא לו על שם שניים מידידיו רבי שלום מבעלז ורבי אליעזר מז'דיקוב. דבק בדרכי אביו ובמנהגיו, והרבה לספר ממנו עובדות אף שהיה בן ארבע עשרה בפטירתו. לאחר שעבר לרצפרט שבהונגריה, נעשה למנהיג חסידי צאנז בהונגריה, והמונים נהרו אליו לברכה וישועה. רבנים שיחרו לפתחו והסבו לשולחנו. סיפרו אודותיו סיפורי נפלאות רבים, אך הוא השתדל להצניעם. לפני שנשלח לאושוויץ, לבש קיטל ותכריכים תחת בגדיו, לאחר שאביו הדברי חיים נגלה אליו בחלום. 'הגעתי לשם ביום ט"ז סיון תש"ד ובו ביום נעקד, הי"ד'.
ניניו של רבי שלום אליעזר הם האחים המכהנים כיום כאדמו"רים מסאטמר שליט"א, בני האדמו"ר רבי משה בעל 'ברך משה', בן האדמו"ר בעל 'עצי חיים' מסיגט, שהיה חתנו של רבי שלום אליעזר.
מצב הספר בינוני. חסרון בשער המופיע במספר דפים אחר כך. מעט כתמים. מעט קרעים עם חוסרים והשלמות. חסר דף אחד. כריכה ישנה מפורקת.