אוסף נדיר המכיל [3] מכתבים מקוריים, ביניהם מכתב ארוך ביותר המתפרש על פני ארבעה עמודים, בכתי"ק הגרד"ץ האפמאנן [הופמן] ממנהיגי יהדות אשכנז בעל שו"ת 'מלמד להועיל'. וכן העתקות מוקדמות בכתב-יד של מכתבי רבנים, אודות אחד הפולמוסים ההלכתיים החשובים אשר התעוררו בראשית המאה הקודמת. ברלין-וינה-קובנה, תרפ"א [1921].
הפולמוס התרחש בין השנים תר"פ-תרפ"א, בעקבות גט שסידר הגאון רבי משה אליעזר שלוסברג מלייפציג, ליהודי בשם אדולף. שמו העברי המקורי היה אברהם יוסף, אולם מחמת ששם זה נשתקע והוא נקרא בכל מקום (אף בעליה לתורה וכיוצ"ב) בשם "אדולף", כתב הרמ"א שלוסברג בגט שם זה ולא את השם העברי המקורי. בעקבות כך החל פולמוס הלכתי חוצה מדינות, אודות השאלה האם שם עברי שאינו בשימוש כלל עשוי להחשב כ'נשתקע' ואין צריך לכותבו בגט, או שעל אף שנשתקע, עדיין מחוייבים לכותבו בגט, וממילא – הגט הראשון פסול ויש לכותבו מחדש עם השם העברי (מלבד הלועזי כמובן).
בפולמוס השתתפו רבים מגדולי הדור, ביניהם: רבי שמואל ענגיל מראדומישלא, רבי עקיבא סופר מפרשבורג, רבי יוסף צבי דושינסקיא מגאלאנטא, רבי מאיר אריק מבוטשאטש, רבי שלמה זלמן ברויאר מפרנקפורט, רבי אברהם מנחם שטיינברג מברודי, האדמו"ר ה'מנחת אלעזר' ממונקאטש, רבי דוד פדלמן מלייפציג ועוד. מכתבים רבים אודות הפולמוס נדפסו בספר 'לב דוד' (לונדון תש"ס), עמ' קמט-קסג.
לפנינו מופיעים קובץ מכתבים, חלקם בעצם כתב-יד הרבנים, וחלקם העתקות מקוריות שנכתבו בזמן הפולמוס והועברו בין הרבנים, לשם הבנת הענין וגיבוש מסקנא הלכתית.
מכתבים מקוריים:
* מכתב ארוך מאוד (ארבעה עמודים גדולים) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי דוד צבי הופמן, ראש בית המדרש לרבנים. ברלין, תרפ"א [1921]. מרביתו בעברית ומיעוטו (עם החתימה) בלועזית. החלק העברי נדפס בספר 'לב דוד' הנ"ל, לא נבדק האם גם החלק הלועזי.
בסיום תשובתו מופיעה בכתב-יד שונה הערה כנגד דבריו, חתומה "הרב שלאסברג", ייתכן וזהו כתב-ידו של הגאון רבי משה אליעזר שלוסברג הנ"ל. הערה זו לא נדפסה בספר הנ"ל.
* מכתב ארוך (למעלה מ-60 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי מאיר מאירזון (מייערזאהן) אב"ד וינה, אל רבי משה אליעזר שלוסברג. וינה, תרפ"א [1921]. למיטב ידיעתנו מכתב זה לא נדפס.
* מכתב ארוך מאת רבי שמואל חיים וואנטשוק אל רבי יוסף צבי קרליבך אב"ד המבורג, אודות הנסיון לקבל את תשובתם של גאוני ליטא – רבי משה מרדכי עפשטיין ואב"ד קובנא (כפי הנראה הכוונה לרבי אברהם דובער כהנא שפירא), וכן את תשובתו של רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק. קובנה, תרפ"א [1921]. למיטב ידיעתנו מכתב זה לא נדפס.
בסיום המכתב מוזכרות "העתקות", ייתכן ואלו הן ההעתקות המכתבים שמופיעות לפנינו.
העתקות בכתב-יד:
* שתי העתקות בכתב-יד של תשובה ארוכה מאת הגאון רבי משה מרדכי עפשטיין אב"ד וראש ישיבת סלבודקא, אל רבי שמואל חיים וואנטשוק. תרפ"א [1921]. התשובות הועתקו על גבי נייר מכתבים של הרב ד"ר אפרים קרליבך מלייפציג.
* העתקה בכתב-יד של תשובת רבי מאיר מאירזון (המופיעה לעיל) אל רבי משה אליעזר שלוסברג.
* העתקה בכתב-יד של תשובת רבי דוד צבי הופמן (המופיעה לעיל), והעתקה מודפסת של החלק הגרמני.
* שתי העתקות בכתב-יד של הערת רבי אליעזר שלוסברג על תשובת רבי דוד צבי הופמן (המופיעה לעיל).
סה"כ [23] עמודים כתובים. גדלים שונים.
מצב כללי טוב מאוד עד בינוני. חלק מהמכתבים כתובים על נייר עדין. סימני קיפול, קרעים קלים ומעט כתמים. הדבקה בשני דפים.
————————–
הגאון רבי דוד צבי האפפמאנן [הופמן; תר"ד-תרפ"ב], ממנהיגי יהדות גרמניה בסוף המאה ה-19 ומראשי אסכולת "תורה עם דרך ארץ". כיהן כראש בית המדרש לרבנים בברלין. עסק בחקר התלמוד, בהוראה ובפסיקת הלכה, אך נודע בעיקר בזכות ספר השו"ת שלו מלמד להועיל ובפירושיו למקרא, בהם השתמש בכלים מדעיים בכדי להוכיח את אמיתותה של התורה הקדושה. כבר מקטנותו יצא לו שם של עילוי מחונן (פעם התבטא בהקשר לפירוש רש"י מסוים: "רש"י זה ידעתיו בגיל ארבע"). בזקנתו עוד לימד לעיתים חידושים שחידש והוא בן שבע שנים בלבד. הוא היה תלמידם הקרוב של גדולי הונגריה ואשכנז מכל החוגים והם השיבו לו אהבה ולא זזו מחבבו. קיבל תורה מאת הכתב סופר, רבי עזריאל הילדסהיימר, הגרש"ר הירש ועוד. אך את רבו המרכזי ראה במהר"ם שיק.
הגאון רבי מאיר מאירזון [תרכ"א-תרצ"ז], אב"ד ווינה. מנעוריו הוכר כעילוי. בן עשרים ואחת נתמנה לרב בבוטושאן ולאחר מכן בפקשן. בשנת תרמ"א נתמנה לאב"ד ווינה. נתפרסם כאחד מגדולי בעלי ההוראה. בבוררות בין בנק רוטשילד לבנק אחר בווינה זכה לעשירות. נחן בזכרון מדהים. בהגיעו לגיל שבעים פוטר מהרבנות ורבי יוסף באב"ד מקאלוש הוזמן למלא את מקומו. מחלוקת סוערת פרצה מסביב להזמנה זו. בשנת תרצ"ג שהה בארץ כחצי שנה והתכונן להשתקע בה ולא הספיק. תמך בצורה נלהבת בחברה לישוב ארץ ישראל, שהוקמה ע"י רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביטש. היה בין החותמים על קול הקורא מי"ג בניסן תרע"ה ליצור ארץ מושב לעם העברי על ידי יסוד ישוב יהודים בארץ ישראל.
הגאון רבי משה אליעזר שלוסברג אב"ד מאלט ולאחר מכן אב"ד לייפציג. מגדולי תלמידיו של גדול הדור הגאון הקדוש מרן החפץ חיים זצ"ל.