תעודת 'אשור נישואין' רשמית של העדה החרדית בירושלים, לנישואי הגאון רבי מאיר צבי ברגמן עם הרבנית דבורה שך בתו של מרן רבי אלעזר מנחם שך, בחתימת יד קדשו של מסדר הקידושין הגאון רבי איסר זלמן מלצר בעל ה'אבן האזל'. ירושלים, תשי"א 1951.
הרב מאיר צבי ברגמן [נולד בשנת ה'תר"צ], ראש ישיבת רשב"י וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה. בצעירותו התאכסן במשך שנתיים בביתו של ה"חזון איש" שלמד אתו. לאחר מכן למד בישיבת לומז'ה שבפתח תקווה אצל הרב ראובן כץ, המשגיח הרב אליהו דושניצר והרב אלעזר מנחם מן שך – שמאוחר יותר היה לחותנו. הרב ברגמן שימש כשליח ציבור בימים הנוראים אצל החזו"א ולמד בכולל חזון איש, בחברותא עם הרב יעקב ישראל קניבסקי. כתביו וספריו: 'שערי אורה' על הרמב"ם 'שערי אורה' על התורה ועוד רבים.בח' בסיוון ה'תשי"א נשא את דבורה, בתו של הרב שך. את הקידושין סידר קרוב המשפחה, הרב איסר זלמן מלצר. השדכן היה החזון איש.
הרב אלעזר מנחם מן שך [תרנ"ט-תשס"ב], ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ולאחר מכן של דגל התורה. משנות השבעים הנהיג את הציבור החרדי ליטאי במדינת ישראל, אשר ראה בו את "גדול הדור". במשך כשלושה עשורים הוא נחשב הסמכות הרוחנית והציבורית העליונה בציבור החרדי-הליטאי.
הרב איסר זלמן מֶלְצֶר [תר"ל-תשי"ד], רבה של סלוצק וראש הישיבה בה, ולאחר מכן ראש ישיבת עץ חיים בירושלים ויושב ראש מועצת גדולי התורה. בהיותו בן 14 התחיל את לימודיו בישיבת וולוז'ין, והיה לתלמיד הצעיר ביותר. כונה "זוניא מיר'ר", על שם עירו. על פי צוואת הרב ברלין, ספרייתו הושארה לתלמיד חכם מופלג, ואכן הספרייה הושארה לרב מלצר. לאחר פטירתו עברה הספרייה לרשות ישיבת עץ חיים. גם כיום אפשר לראות את הספרייה על הספרים וכתבי היד של הרבנית בילא הינדה ואפילו מקל ההליכה והסולם הישן. באותו הבית כיום רחוב האר"ז 4 קומה שנייה דלת שמאלית. הדירה סגורה רוב השנה ורק בני משפחה מעטים פוקדים לעיתים את הבית. חיבר את סדרת ספרי אבן האזל, ובראש הספר מתנוססת הקדמתו של הרב אלעזר מנחם שך תלמידו וחתן אחותו.
[1] דף נייר רשמי, 23X21 ס"מ; מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק. מעט מריחת דיו.