ספר בן אברהם, דרושים מאת רבי חיים אברהם אישטרושה משירון, עם חידושים למסכת עבודה זרה מאת זקנו רבי דניאל אישטרושה. שאלוניקי, תקפ"ו [1826]. מהדורה ראשונה. הגהות. ספר לא מצוי.
בראש השער מתנוססת חתימת בעלים: "לה"ו הצעיר אחי"ם ס"ט" – הלא הוא הגאון רבי אברהם חי מוסאפיא, בעל ה"תהילה לדויד", שידועה בשמו הנהגה חשובה שהתפשטה בכל תפוצות ישראל: עריכת 'מסיבת בת מצווה' לילדות כמו לבנים. כמו כן מופיעה בספר הערה ארוכה כנראה בכתב יד קדשו והגהות נוספות.
המחבר רבי חיים אברהם אישטרושה [תק"ך-תקס"ד], מחבר שו"ת ירך אברהם. היה רב בשירון (סרס) ובעוד כמה קהילות ביוון. נולד בשנת התק"ך (1760) בשאלוניקי לרבי דוד איסטרושה, בן בנו של הרב דניאל בן משה אישטרושה, ראש ישיבת פורטוגל – יחיא בסלוניקי ומחבר ספר "מגן גיבורים". זמן מה לאחר שהוסמך להוראה, יצא לשמש ברבנות בעיר קומוטיני, בצפון-מזרח יוון, כמו כן כיהן כרב גם בערים לאריסה וקסטוריה. הרב חיים פאלאג'י מביא אותו בספריו, ומכנה אותו ”עמיתנו בתורה”. בט' בטבת ה'תקס"ד מונה לרבה של הקהילה היהודית בשירון, שם התפרסם ובתקופה זו הדפיס את ספריו.
בעל הספר חכם אברהם חי מוסאפיה
[נולד בשנת תקנ"א], ראשית תורתו למד מפי אביו, חכם חיים יצחק מוסאפיה, מחבר הספר 'חיים וחסד'.
בשנת תרכ"ז (1867) הדפיס את ספרו 'תהילה לדוד' בעיר ליוורנו בדרום-מערב איטליה. בשנת תרכ"ח (1867) סיים לכתוב בכתב יד את ספרו 'כנפי יונה' – דרשות, בעיר טריאסטה בצפון-מזרח איטליה. וכן חיבר את הספרים 'פת לחם' – על תהילים; פרפראות לחכמה; 'זכור לאברהם' – דרשות בשבעה כרכים, חלקם בין השנים תקצ"ט (1838)-תר"ח (1848); 'דרושים לשבתות מיוחדות'; 'חידושי תורה ומדרשים' בשלושה כרכים; 'דבר בעיתו' – דרושים על התורה. 'מזמור לתודה' – תהילים; כן מופיעות הערות שרשם בכתב ידו על ספר 'תיקוני הזוהר'. ספרים אלו עדיין עומדים בכתב יד בספריה הלאומית.
בשנת תרל"א (1871) עלו לארץ ישראל רבים מיהודי אזור בוסניה. חכם אברהם חי מוסאפיה ביחד עם הגביר משה פניצי, הקימו בירושלים ישיבה עבור העולים. חכם אברהם חי מוסאפיה, שהיה אמור לעלות איתם ולשמש ראש הישיבה, נפטר ולא זכה. הגביר משה פניצי רכש את ספרייתו של חכם אברהם חי מוסאפיה והעלה אותה לישיבה בירושלים. הישיבה נקראה על שמו של חכם אברהם חי מוסאפיה – שבת אחי"ם, ובראש הישיבה עמד, חכם אהרון עזריאל, ראש ישיבת המקובלים 'בית אל'.
הרב עובדיה יוסף בספרו יחווה דעת (שו"ת יחווה דעת חלק ב סימן כט) מביא את המקור למסיבת 'בת מצווה': "וכן כתב הרה"ג רבי אברהם מוספייא, בתשובה כתיבת יד, והובאה בקובץ נועם חלק ז' (עמוד ד'), שמי שעושה סעודה ביום שנכנסה בתו בחיוב המצות, שמלאו לה שתים עשרה שנה ויום אחד נראה שסעודת מצוה היא".
[1], קכד; סג דף, 28 ס"מ. נייר בהיר ומשובח.
מצב טוב. מעט נקבי ותעלות עש.