זמיר עריצים וחרבות צורים. לזמר עריצים ולהכרית כל החוחים הקוצים … הסובבים את השושנה. מאת ר' אריה יהודה ליב מבראדי. אלעקסניץ, תקל"ב [1772]. הספר הראשון בהיסטוריה שנכתב נגד החסידים, חיבור בעל חשיבות היסטורית כבירה. נדיר באופן יוצא מן הכלל. עותק חסר.
הפרסום הראשון נגד החסידים והחסידות. כולל כרוז חרם נגד החסידות, ותעודות נוספות. הפרסום גרם לזעזוע קשה בתפוצות ישראל, ובעקבותיו החסידים התאספו לטכס עצה ולחשוב על דרכי תגובה והתגוננות.
החיבור נדפס בקיץ של שנת תקל"ב, כמחצית השנה לפני פטירתו של המגיד ממעזריטש ממשיך דרכו של הבעל שם טוב בהנהגת התנועה החסידית שהיתה בראשית דרכה. האדמו"ר הזקן מליובאוויטש בעל התניא כתב על התוצאות הקשות בעקבות הפצת החיבור: ונשלחו הספרים בכל תפוצות הגולה ממש לא יאומן כי יסופר גודל הבזיונות והיסורין שנעשו אז להצדיקים המפורסמים דוואלין עד שלא יכלו לשבת בבתיהם ובאו כולם לחסות בצל כנפיו של רבינו הגדול זלה"ה (-המגיד ממזריטש) בקהלת ראוונע ולטכס עצה כדת מה לעשות.
החיבור כולל: דף 1ב: 'אגרת הקנאות' מווילנא על החסידים הראשונים בווילנא ומנהגיהם. דף 3ב: כרוז החרם שהוכרז בקהילת בראד בשנת תקל"ב. דף 6א: 'תוספת ביעור' על 'המחדשים … מהרסים ומחריבין את מנהגינו'. דף 11ב: כתבים שהגיעו לקהילת בריסק דליטא מקהילת ווילנא, וחתומים עליהם 15 פרנסים ובראשם ר’ שמואל, אב"ד, והגאון ר’ אליהו מווילנא. דף 14ב: כתב שנשלח מווילנא אל … ראשי הגלילות … הרבני" על-ידי רבני ווילנא ובראשם הגאון מווילנא; "מנדון המעשים" על התפשטות החסידות בקהילות ווילנא, מינסק ושקלאב; "תקנות … ק"ק לעשנוב" נגד "אנשים הידועים הנק’ חסידי’", חתומים בידי רבני לעשנוב ופרנסיה. וכן הוספות שונות מהמעתיק: "… גם שמעתי על פי מגידי אמת ע"י אנשי קהילת קודש ווילנא שצועקים בתפילה בא בא ואמרו בשם חסיד האמת מורינו אליהו שהוא יודע שזה קליפה גדולה…".
ההתנגדות הפומבית הגורפת הזו גרמה מטבעו של עולם, לסערה רבתי אשר בעקבותיה השמידו קהל החסידים כל עותק שהיה בנמצא ואף שילמו כסף רב לרכישתם של עותקים נוספים מחיבור זה על מנת להשמידם. העולה מכאן שכבר לפני כמאתיים שנה החיבור שלפננו היה יקר המציאות.
כעבור כ 16 שנה מההדפסה, בשנת תקנ"ח, נדפס קונטרס אחר בשם 'זמיר עריצים' שאף הוא נגד החסידים, אולם התוכן שונה לגמרי והמחבר הוא ר' דוד ממאקוב. הקונטרס ההוא היה ידוע יותר, ומחמת כך היו מהביבליוגרפים שטעו וחשבו שאף הקונטרס הנדיר שלפנינו הוא דומה לקונטרס השני, ראה בקטלוג הספריה הלאומית רשומה מס' 001729888. בשנת תרס"ד 1904, אפרים דיינאר הדפיס מהדורה נוספת של החיבור שלפנינו, והוא קרא לו בשם 'זמיר עריצים הראשון' וכך סר הבלבול.
על החשיבות ההיסטורית של החיבור שלפנינו, כתבו רבים, והיו בעבר שייחסו את חיבור הספר לגאון מווילנא (!) או לתלמידו רבי חיים מוולוז'ין. כיום ידוע שהדבר משולל כל יסוד, אולם ניתן להבין מכך את החשיבות הרבה של הדפסת החיבור שלפנינו. כיום החוקרים סוברים שהמעתיק הוא המחבר 'אריה יהודה ליב בהרבני מרדכי ספרא דק"ק בראד'. גם על מקום ההדפסה אלעקסניץ שליד ברודי נכתבו הסברים, ויש שכתבו שהמוציאים לאור של הקונטרס היו קהילת ווילנא וקהילת ברודי בצוותא. וכבר ציינו את דבריו של האדמו"ר הזקן בעל התניא שכתב 'וכתבו אז מווילנא' מה שמראה שהקהילה בווילנא היתה הגורם הדומיננטי בפרסום. ונציין למחקרו של מרדכי וילנסקי 'זמיר עריצים וחרבות צורים : מהדורה מדעית מאת מרדכי וילנסקי, בספרו חסידים ומתנגדים, א, שנדפס בשנת תש"ל.
ספר נדיר במיוחד. הביבליוגרף הנודע ר' חיים ליברמן כתב : 'הוצאה זו היא כיום אחת מהספרים הנדירים ביותר'. ידוע כיום על עותק שלם אחד בלבד בעולם, והוא העותק שבספריה הלאומית בירושלים, העותק הזה היה בעבר בספריה של שלמה דובנא, והוא הגיע לידי האספן והביבליוגרף ישראל מהלמן, 1745 והוא כתב עליו: 'יקר מציאות ויקר ערך'.
הספר כולל [16] דף, לפנינו 13 דפים מהספר ושלשה דפים [16,15,13] בצילום אומנותי, 17 ס"מ. מצב טוב-טוב מאוד. כתמי זמן. כריכת עור חדשה, נתון בקופסה נאה מפשתן.