"גבר די רוח אלקין קדישין ביה מלומד בנסים עושה נפלאות גדולות
מו"ה רפאל ריס האניטאל זצ"ל אב"ד בק"ק ענדינען" (יריעות שלמה)
ספר טור אורח חיים עם נושאי הכלים, ובתוספת פירוש דרישה ופרישה לרבי יהושע פאלק בעל הסמ"ע, אשר נדפס קודם לכן בפני עצמו בלבד. ווילהרמרשדארף, דפוס הירש בן חיים מפיורדא, [תפ"ז 1727]. העותק האישי של הגאון הקדוש רבי רפאל ריס האגיטאהל, גדול רבני שווייץ בימיו אשר נודע לפועל ישועות וקברו הפך לאבן שואבת למבקשי ישועה. אביה של שושלת רבנים מפוארת וגדולה מאוד.
בדף השער ובדף המגן מופיעות ארבע (!) חתימות בעלות של רבי רפאל, לפחות שתיים מהן [וייתכן שכולן] בעצם כתי"ק של הרה"ק רבי רפאל: "לה' הארץ ומלואהק' [-ומלואה, הק'] רפאל האגיטאהל"; "לה' הארץ ומלאהק' רפאל האגיטאהל" (זהה לנוסח הקודם אך התיבה "ומלואה" מופיעה בכתיב חסר).
[ידוע שלרבי רפאל היו מספר סגנונות של חתימות. ראה בקובץ 'אוצרות מהר"ש חריף' גליון ד' עמ' לז-לח, שם מובאים תצלומים של מספר סגנונות חתימות שונות של רבי רפאל על גבי ספרים שונים, והם משערים שם שכפי הנראה אחת מהן אינה בכתב ידו. החתימות שלפנינו אינן מצולמות שם, אולם ניתן להניח, כי לפחות חלקן הינן בכתב-ידו].
בדף המגן הקדמי מופיעים רישומים מאת כותב לא מזוהה המשייכים אף הם את הספר לרבי רפאל: "הספר טור אורח חיים שייך להמה"ג… מוהר"ר רפאל… ועל זה אני מעיד, הק' זעליגמן…"; "גם בזה חנני אלדים את עבדו, הק' רפאל בלא"א כ"ה אברהם מנידר האגיטאהל, נעשה ביו' ב' ח"י אלול תקמ"ג לפ"ק. על זה נאמר הפסוק [?], כ"ד החותם בשמו".
בין דפי הספר מופיעות למעלה מחמישים הגהות בכתב-יד מאת מספר כותבים שונים בתקופות שונות, ייתכן וחלק מההגהות הקדומות נכתבו על ידי רבי רפאל בעצם כתי"ק. באם אכן ישנם לפנינו הגהות בכת"יק, הרי שמדובר בתגלית חשובה ביותר, שכן על פי הידוע לא שרדו ממנו דברי תורה כלל (מלבד פיוט שחיבר).
חתימה נוספת: "גם בזה חנני ה' הק' וואלף בן פו"מ כ"ה ליב ט"פ מענדינגען" – הוא הגאון רבי וואלף דרייפוס אב"ד לנגנוי בשווייץ. בין דפי הספר הספר מספר הגהות ממנו, חתומות: "וואלף ד"פ".
איש אלוקים קדוש, הגאון המופלא רבי רפאל ריס האגיטאהל [תפ"ח-תקע"ג] . אב"ד דקהילת ענדינגען-ענגלויא ורב הראשי של מדינת שווייץ. נולד לאביו רבי אברהם בעיר נידר-הגנטל (Niederhagenthal, Hagenthal-le-Bas), חבל אלזס בצרפת הסמוך לשווייץ. וכשהג"ר אנשיל לוי זצ"ל עזב את הרבנות דקהלות ענדינגען-ענגלויא בשנת תקע"א, כיהן הוא שם. ובמשך הזמן נתמנה לרב הראשי על כל מדינת שווייץ.
פועל ישועות: בהקדמה לספר 'דברי ר"ש' (לחתנו הגה"ק רבי שלום חריף אולמאן זצ"ל אב"ד אנשבאך ולאקנבאך) מתואר רבי רפאל בזה"ל: "הגאון האדיר, גבר די רוח אלהין קדישין ביה ודמטמרין גלין ליה, איתמחי גברא ואיתמחי קמיעא, מלומד בנסים עושה נפלאות גדולות". ובהקדמה לספר 'בית אברהם' (לנכדו הגה"ק רבי אברהם אולמאן זצ"ל אב"ד לאקנבאך) הועד עליו: "נוראות מספרים ממנו זקני קהלת לענגנוי, ואף אותם הנעורים מן המצוות יתנו יקר וגדולה לשמו". מרנא החת"ס בתשובה לקהילת הענגידיגען (חו"מ סי' כ"א) מתאר את רבי רפאל בביטויים נדירים: "אותו צדיק הגאון המפורסם כבוד מו"ה רפאל ז"ל שהי אב"ד שלכם ובמקום שיפול העץ שם יהי פרי צדיק חיים בנו הממלא מקום אבותיו".
צאצאיו: מבניו נודע הגאון רבי אברהם ריעסס זצ"ל, אב"ד מיהרינגען בשנת תקס"ב, ועוד בחיי אביו – בשנת תקע"ב – החל לכהן ברבנות ענדינגען-ענגלויא. נפטר בשנת תקצ"ד. בשו"ת 'חתם סופר' (יו"ד סי קעה, אה"ע ח"ב סי' קסא, חו"מ סי' כא-כב, ח"ו סי' לט) ישנן כמה תשובות אל רבי אברהם המעידים על גדלותו בתורה ועל היותו ברא כרעא דאבוה. בעיקר ידועים ומפורסמים צאצאיו – בני בתו הרבנית הצדיקת והמלומדת מרת רעכיל ע"ה שנשאה להגה"ק רבי שלום חריף אולמאן זצ"ל בעל 'דברי ר"ש' (מתלמידי הגה"ק רבי נתן אדלער זי"ע) – הלא המה האחים הגאונים האדירים רבי אברהם אולמאנן זצ"ל אב"ד לאקענבאך בעל 'בית אברהם' ורבי שלמה זלמן אולמאנן זצ"ל אב"ד מאקאווא בעל ה'יריעות שלמה'.
על מצבתו נחקק: "למען אבן שתיה המונח בארון הקודש הגנוז בארץ החיים ה"ה אמ"ו הרב הגאון הגדול החסיד ועניו טוב ומטיב לכל מוהר"ר רפאל ב"ה אברהם ז"ל הנאסף לאלקים… וכפר אדמתו עמו"
רבי וואלף דרייפוס [טריוויש, טרייפוס; תקמ"ב-תר"ך] , אב"ד לנגנאו. נולד לאביו רבי ליב. תלמיד מובהק להגאון רבי אברהם נפתלי הירץ שייאר אב"ד מיץ. עמד בקשי שו"ת עם מרנא החת"ס. ראה אודותיו: החת"ס ובני דורו, עמ' קכט.
[2], קלו, קלט-שכא דף. מספור דפים משובש. 37 ס"מ.
מצב כללי בינוני-טוב. כתמים וסימני שימוש. נקבי עש, בעיקר בשוליים. הדבקה בתחתית השער והדבקות קטנות בדפים הראשונים. בלאי וקרעים בשולי הדפים הראשונים והאחרונים. קמטים. מספר דפים מנותקים חלקית. כריכת עור עתיקה, פגומה ומשופשפת.