מכתב חסידי ארוך [למעלה מ-200 מילים], נאה, חשוב ומעניין. נכתב כולו בעצם כתב יד קדשו של האדמו"ר הראשון מסקולען הרה"ק רבי אליעזר זוסיא פורטוגל. המכתב עוסק בהדפסת ספרי חסידות סקולען ובשוליו ברכות נהדרות. ברוקלין, יום ד' י"ג אדר "זמן קהילה לכל" [תשכ"ה 1965]. תאריך בעל משמעות פלאית!
המכתב נשלח כאמור אל ראש גולת אמריקה הגאון הליטאי רבי משה פיינשטיין בעל ה'אגרות משה', ומהמכתב ניתן לראות שהגר"מ פיינשטיין מעורב עד צוואר בהדפסתם של ספרי חסידות סקולען (!) – 'שם ושארית ישראל' מדברי התורה של אביו של הרבי, וחידושיו של הרבי בעצמו על ספר תהלים (לא ידוע אם נדפס). הרבי מבקש במכתבו מבעל האגרות משה [לאור סיכומים מוקדמים ביניהם] סכומים נכבדים כמקדמה להדפסת הספרים וכן שיריץ אגרות בעניין לתורמים נוספים.
מעניין לציין שהספר שם ושארית ישראל נדפס רק בשנת תשל"א, וכפי הנראה המכתב שלפנינו נכתב בשנת תשכ"ה (!) כך שהדפסת הספר ארכה מספר שנים ובכל אותו זמן רבי משה פיינשטיין סייע ביד האדמו"ר.
הרבי מסקולען שנודע בכח ברכותיו שלא שבו ריקם מסיים את מכתבו בברכות אריכות ימים [ועוד] אל ראש גולת אמריקה: "כ"ג יתברך באורך ימים בימינה וכו'". מפליא לציין שהאגרות משה אכן האריך ימים ביותר עוד עשרים שנה לאחר מכן מיום ליום, ונפטר בהיותו למעלה מגיל תשעים, שנחשב לאריכות ימים מופלגת בדורו, בי"ג אדר ב' תשמ"ו – בדיוק בתאריך כתיבת המכתב שלפנינו!
האדמו"ר רבי אליעזר זוסיא פורטוגל [תרנ"ח – תשמ"ב], האדמו"ר הראשון לבית סקולען, חצר המונה כיום אלפי חסידים, בעיקר בארה"ב. הוא נחשב כעילוי וכשנפטר אביו, והוא היה בן שבע עשרה בלבד, הוכתר כממלא מקום אביו ברבנות העיר סקולען. ברבות השנים החלו להתקבץ סביבו חסידים רבים והוא הוכתר כאדמו"ר מסקולען. הרבי נודע במיוחד בליבו הרחום ובמסירות נפשו. לאחר השואה פעל למען הענקת עזרה לילדים יתומים שניצלו, כשבחלק ממסמכי הרישום שלהם אף נרשם כי הם ילדיו הביולוגיים. (פעולות בהן המשיך עד סוף ימיו בהקמת רשת בתי היתומים 'חסד לאברהם' והחזקתם על חשבונו. בניו-יורק וגם בישראל). המשטר הקומוניסטי אסר אתו בעקבות כך יחד עם בנו. וכך כותב בנו האדמו"ר על אותו המאסר: "וממש היה כפסע ביני לבין המות, כי לא היה דרך הטבע להנצל מהם, ובדרך נס ממש נצלנו ממוות לחיים". באותה תקופה, לצורך תעמולה בינלאומית, שנועדה להציג מצג שוא. ערכו הקומוניסטים אירוע "מלוה מלכה" בנוכחות אישים מחוץ למסך הברזל, בו אילצו רבנים לנאום על מצבם החיובי של יהדות המדינה. מסופר כי הרבי מסקולען הודיע לשלטונות שהוא אינו יודע לנאום ובמקום זאת ישיר באירוע שיר. הרבי שהיה מלחין מחונן, הלחין את הניגון המפורסם לפסוקים מספר תהילים (פרק ע"ט): "יוודע בגויים לעניינו נקמת דם עבדיך השפוך/ תבוא לפניך אנקת אסיר כגודל זרועך הותר בני תמותה/ והשב לשכנינו שבעתיים אל חיקם חרפתם אשר חרפוך ה' ". באמצעות שיר זה רמז הרבי לעולם החופשי על מצבם העגום של היהודים מעבר למסך הברזל הסוביטי. חיבוריו: “קדושת אליעזר” – על ענייני חנוכה; “נעם אליעזר” – על התורה.
מכתב חשוב מאוד בין שני גדולי המנהיגים של יהדות ארה"ב.
[2] עמ'. 21X14 ס"מ. נייר מכתבים רשמי. הכל בכתב יד קדשו וחתימת יד קדשו.
מצב טוב מאוד.