"וחזא הוית בספר חדש שבא לידינו עתה, מהגאון מורינו הרב ר' יהונתן הכי קרא שמו כרתי ופלתי…
ותאזרנו שמחה שהרב נכנס בקצת מחקירותינו, וכיוונתי קצת בחקירה לדעתו " (החיד"א בברכי יוסף סימן קפו)
ספר יסוד: כרתי ופלתי – פסקים ופלפולים על שלחן ערוך חלק יורה דעה (עם הפנים), מאת הגאון האדיר רבינו יהונתן אייבשיץ אב"ד אה"ו ומגדולי מנהיגי יהדות אשכנז. אלטונא, [תקכ"ג 1763]. מהדורה ראשונה.
בדף השער מתנוססת חתימה מסולסלת נאה בכתי"ק מרנא החיד"א: "חיים יוסף דוד אזולאי ס"ט", ולצידה רשם את תאריך ומקום קניית הספר: "תוניס, טו"ב חשון תקל"ד בס"ד". החיד"א שהה בתוניס משנת תקל"ג עד אחד חג הפסח תקל"ד. בסוף שנת תקל"ד הדפיס החיד"א בליוורנו שנים מחיבוריו החשובים ביותר – ברכי יוסף ושם הגדולים (לפניהם נדפס רק ספר בודד – שער יוסף, תקי"ז).
לצד חתימת החיד"א מופיעות שתי חתימות של הגאון רבי עוזיאל אלחאייך, מגדולי רבני תוניס, בעל 'משכנות הרועים'. רבי עוזיאל הכיר את החיד"א מעת ביקורו בתוניס. החיד"א כותב אודותיו בספר הזכרונות מעגל טוב "וגם ר' עוזיאל חאייך אף שהיה מנגד לשלוחים (-שד"רים), והוא חריף ויש לו זכירה (-כושר זכרון), היה עושה לי כבוד גדול מאוד". רבי עוזיאל אף נסע עמו ללוותו בעת יציאתו מהעיר. בעת פטירת החיד"א פסק רבי עוזיאל כי חל הדין של "רבו המובהק של כל חכם, ולמקרע עליה ביום השמועה…".
מרן הרה"ק ר' חיים יוסף דוד אזולאי זיע"א – החיד"א [תפ"ד-תקס"ו] , מגדולי הדורות הייחודיים שקמו בעם ישראל, שכל עם ישראל על כל פלגיו ועדותיו קרא אחריו: מקודש מקודש ושמו מוזכר בהערצה וסילודין עד עצם היום הזה. כל מקצועות התורה התאחדו בחיד"א למעין שלמות נדירה. הוא היה רב ופוסק, מקובל אלוקי, גאון מופלג, בעל זכרון פנומלי, מחבר עשרות ספרים בלשון צח, שד"ר מפורסם בכל אירופה.
נולד לאביו הרה"ק רבי יצחק זרחיה אזולאי זיע"א (נכדו של המקובל האלוקי רבי אברהם אזולאי זיע"א בעל "חסד לאברהם") ולאמו הצדקנית מרת שרה בת המקובל הרב יוסף מביאלא מגזע הסמ"ע. מנערותו יצק החיד"א מים על ידיהם של גדולי החכמים והמקובלים בירושלים, והוא מוזכר כתלמידו של קודש הקדשים רבינו חיים בן עטר – ה"אור החיים" הקדוש.
בשנת תקי"ג יצא במסע שליחות ראשון כשד"ר [=שלוחא דרבנן] מטעם קהילת חברון ומסעו נמשך קרוב לחמש שנים, בהן עבר בערי איטליה, גרמניה, הולנד, אנגליה וצרפת. במסע שליחות זו החל אור תורתו להפציע, ורבים וגדולים תהו על קנקנו והכירו בגדלותו, הופעתו הטביעה חותם ניכר בכל מקום הגעתו. כעשרים שנה לאחר מכן בשנת תקל"ג יצא שוב החיד"א לשליחות נוספת מטעם קהילת חברון. גם שליחותו השניה הטביעה חותם עמוק בכל המקומות בהם ביקר. בסוף מסע זה החליט לעקור דירתו ולהשתקע בליוורנו שבאיטליה, והדפיס שם את רוב ספריו.
החיד"א היה מגדולי מחברי הספרים בכל הדורות, כתב למעלה מ-80 חיבורים, בכל מקצועות התורה, אשר מכל אחד מספריו נשקפת גאונותו ובקיאותו האדירה. ידוע במיוחד חיבורו " ברכי יוסף", ההולך וסובב על חלקי השולחן ערוך ואשר השפעתו רבה בתחום פסיקת ההלכה עד עצם היום הזה. ספריו התקבלו בכל תפוצות ישראל וזכו להערכה רבה. את רוב חיבוריו כתב תוך כדי טרדותיו ומסעותיו, כשבידיו ספרים מועטים. החיד"א התפרסם גם כחוקר והיסטוריון, בזכות ספרו הביבליוגרפי "שם הגדולים" ,
החיד"א נפטר ונטמן בליוורנו, אך מכורח המציאות העלוהו לארץ ישראל להר המנוחות. הראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצוק"ל סיפר על נסים גלויים שהתרחשו במהלך הבאת עצמותיו הקדושות ארצה.
"שם באיטליא יש צדיק גדול אחד אשר ע"י חיבוריו מבטל כל ספרי מינות ומי יתן והיה לבבם של ישראל לשקוד על ספרי החיד"א ואז לא יוכלו להזיזם מאמונתם" (ה'נועם אלימלך' מליזענסק)
[3], לד [צ"ל: לה]; קסה דף. 29.5 ס"מ.
מצב כללי בינוני-טוב. נקבי עש. הדבקות בשוליים הפנימיים של מרבית הדפים. קרעים חסרים בארבעה דפים, בחלקם חסרון טקסט. דף השער עבר שיקום מקצועי. כריכת חצי עור בסגנון עתיק. שפשופים ובלאי.