מגילת אסתר של הקהל', בה קראו בפורים במשך כ-200 שנה, בבית הכנסת המרכזי בעיר פרשבורג, החל מאמצע המאה ה-18 (עוד לפני בואו של החת"ם סופר לפרשבורג) ועד לשואה. מצורף אישור חתום המגולל את סיפור הצלתה של המגילה לאחר השואה.
מגילת אסתר מפוארת, בדיו איכותי על גבי קלף משובח, מבריק ועבה במיוחד וניכר עליה שנכתבה בשיא הפאר וההדר שהיו קיימים בתקופת הכתיבה, כיאה למגילת הקהל של 'עיר עוז לנו פרשבורג' – הקהילה החשובה ביותר בהונגריה. הפאר ניכר כאמור בכל פרט במגילה החשובה: בדיו האיכותי שהשתמר במשך מאות השנים ללא מחיקות וחיסרון; בקלף המשובח שנדיר למצוא כדוגמתו; בכתיבה היפהפייה ובתגים המיוחדים.
לפי בדיקת מומחה סת"ם, תקופת כתיבת המגילה הינה במחצית השניה של המאה ה-18 (כחמישים שנה לפני מינויו של החתם סופר כאב"ד פרשבורג). זאת בצירוף האישור המצורף, כי המגילה שלפנינו שימשה כ'מגילת הקהל' בבית הכנסת המרכזי בפרשבורג עד לשואה מובילים אותנו למסקנה המתבקשת:
לפנינו המגילה בה יצא ידי חובתו בפורים מרנא החתם סופר, במשך שלושים ושלוש השנים בהן כיהן בפרשבורג! כמו כן יצאו בה ידי חובתם במשך כמאתיים שנה כל שושלת הסופרים, החל ממרנא החתם סופר, בנו הכתב סופר, השבט סופר, הדעת סופר, והחשב סופר, שגם הם בזמנם כיהנו כרבני העיר.
לאחר השואה, כאשר האודים המוצלים מאש החלו לחזור אט אט מבין המתים לערי הונגריה, (למגינת ליבם של האנטישמים ההונגרים). גילו הניצולים שעולם כמנהגו נוהג, הכל עומד על מקומו כאילו רק אתמול יצאו מביתם, כאילו לא נשמדו זה עתה באבחת חרב מיליונים מיהודיה הקדושים והטהורים של הונגריה. רובם של הניצולים לא אבה להשתהות במקומות הספוגים בדם קרוביהם, ששכניהם האהובים מסרו בחדווה לגרמנים וגם עכשיו ניסו (ולעיתים הצליחו) לפגוע בשבים.
גם רבי יו"ט חיים פרידמן היה בין השבים. רבי יו"ט חיים שלפי עדות בנו "הבין בערכם של ספרים", שם את פעמיו דבר ראשון היישר אל עבר בית הכנסת הגדול בפרשבורג. שם, כמעט כמו בסיפור האכזרי מ'יוסיפון' על היהודי שהיוונים הירשו לו להציל פריט אחד בלבד מבית המקדש, גם רבי יו"ט חיים, עמד בפני הדילמה הקשה מה להציל מתהום הנשייה? הוא שיער שאחרי שימשיך בדרכו כבר לא ישוב יותר לפרשבורג ובהחלטה אמיצה, מבין המון הספרים ותשמישי הקדושה, החליט להציל את 'מגילת הקהל' – המגילה בה יצא ידי חובתו מרנא החתם סופר בחג הפורים במשך עשרות השנים בהן כיהן כאב"ד פרשבורג!
אגב, כל מה שרבי יו"ט חיים הותיר אחריו בבית הכנסת המרכזי בפרשבורג, נעלם במשך שנות הקומוניזם, שדאגו להשמיד בשיטתיות כל סממן יהודי.
לפנינו אם כן, מגילה שאין ערוך לסגולתה! ומלבד הפאר וההדר הנדירים של המגילה, ומלבד ערכה ההיסטורי כמגילת הקהל של הקהילה המפורסמת והחשובה ביותר בהונגריה – לפנינו המגילה הקדושה בכל מיני קדושות, בה יצא ידי חובתו מרנא החתם סופר בפורים, במשך עשרות שנים ואחריו כל שושלת הסופרים. מצורף אישור חתום מאת בנו של מציל המגילה, ר' ישראל יוסף הכהן פרידמן, המתאר ומאשר את סיפור הצלתה של המגילה הקדושה שלפנינו.
מרנא רבי משה סופר 'החת"ם סופר' [תקכ"ג-ת"ר], רבן של כל בני הגולה ומענקי הדורות שקמו בעם ישראל. מגדולי הרבנים והפוסקים בדורות האחרונים. תרם תרומה מכרעת לעיצוב ההשקפה היהודית-אורתודוקסית. אבי משפחת סופר-שרייבר, המונה מאות צאצאים ובהם רבנים וגדולי תורה מפורסמים. בשנת תקס"ז [1807] התמנה לרב בפרשבורג (כיום ברטיסלאבה בירת סלובקיה), שהייתה הקהילה הגדולה והחשובה בהונגריה. מלבד רבנותו הרמה, הקים בפרשבורג את ישיבתו 'ישיבת פרשבורג' שאליה הגיעו תלמידים מארצות רבות שמספרם הגיע עד ל-500. היכל הישיבה נקרא בשם ה'שיעור שטוב' ובו היה החתם סופר מוסר את שיעוריו לתלמידי הישיבה. התפילות היו מתקיימות בבית הכנסת המרכזי בפרשבורג, משם נצלה המגילה שלפנינו. שם גם דרש החתם סופר את 'דרשות חת"ם סופר' המפורסמות בשבתות ובימים טובים לבני קהילת פרשבורג אותם נשא על ליבו ועליהם מסר את נפשו. דרשות שעד היום מרתיחות את לב הלומדים.
החתם סופר נפטר בכ"ה בתשרי ה'ת"ר בפרשבורג אותה איווה למושב לו. על קברו בבית הקברות היהודי הוקם "אוהל" (ציון) המהווה אתר עלייה לרגל. במהלך מלחמת העולם השנייה כאשר החלו הנאצים להרוס את בית הקברות, הסתכן משה אריה ליב ווטיץ, סוחר ותלמיד חכם, וניהל עם הנאצים משא ומתן. הוא הצליח לשחד אותם בכמות גדולה של זהב (יש האומרים שהיה זה כל הונו), בכך מנע את המשך ההרס והציל את חלקת הרבנים שבה קבור החתם סופר.
מפרט: 2 יריעות. 9 עמודות, 35 שורות בעמודה. רוחב היריעה כ-28 ס"מ. גובה הטקסט כ-21 ס"מ. מגילת אסתר מפוארת באופן מיוחד. המגילה כשרה לקריאה.
מצב נדיר. נקב מתוקן מקצועית עוד מלפני השואה. מצורף אישור אותנטיות.